על קו נברסקה אילת


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

בראנץ' האוס באילת יש תחושה של ''ללכת על בטוח'' עם חומרי גלם פשוטים אך מוקפדים בטריותם ואיכותם. כאן לא תמצאו את עצמכם נבוכים מול תפריט יומרני. זהו כנראה ה''גרין קארד'' המהיר ביותר שתוכלו לקבל בשנים הקרובות, ובאמריקה כמו באמריקה, ההתאקלמות מהירה, השפה מוכרת, הלקוח תמיד צודק וכל אחד בוחר לעצמו את החלום האמריקאי. גם את גודל הסטייק

תריסי עץ בהירים מנעו מאיתנו לצפות במתחולל בתוך הראנץ' האוס אבל היה ברור שהמקום הומה אדם. המארחת שקיבלה את פנינו הובילה אותנו לשולחן זוגי. התיישבנו ופתחנו את התפריט. לצד הלוגו של המסעדה הופיעה הצהרה ברורה וחד משמעית: ''את הבשר שלנו אנו מייבאים ממדינת נברסקה שבארצות הברית''. ביני לביני תהיתי מה תורמת ההצהרה לסועד הממוצע והאם יש לו מושג אם ואיזה בקר מגדלים בנברסקה. מבחינתי, זו יכולה להיות שאלת הנכון או לא נכון ב''כספת'', כזו שאין לי מושג איך להתייחס אליה בכלל. לכן, עשיתי לי תחקיר קטן וגיליתי שמנברסקה, שפירושה באינדיאנית ''מים שטוחים'', מייצאים מדי שנה חמישה מיליון ראשי בקר!

במבט ראשון התרשמנו שהתפריט לא עשיר במיוחד, הרשימה כאילו קצרה מדי. אחרי שהתעמקנו במנות, הבנו שכל אחת נבחרה בקפידה כך שאפשר היה למצוא כמעט כל מה שרצינו, אהובתי ואני. הזמנו ראשונות, הקרויות כולן על שם מדינות בארה''ב: ''מיסיסיפי'' לסלט ירוק עם נתחי עוף ו''טקסס'', למנה של כנפיים ברוטב דבש וברביקיו. אמריקה ''ביג טיים''.

את אהובתי, שאינה מתעניינת בנברסקה, הזמינה למנה עיקרית עוף מושחר, גם מפני שזה נשמע מעניין וגם כי כבר מאוחר ואיך אפשר להירדם ללא נקיפות מצפון עם ארבע מאות גרם בשר אדום בבטן?! האמת שגם אותי נברסקה לא מעניינת במיוחד. מה שכן מעניין אותי זה בשר איכותי אז הזמנתי ארבע מאות גרם אנטרקוט.

המלצרית פנתה ללכת ועל גבה התגלו רצועות ג'ינס מוצלבות המהדקות סינר ג'ינס שלם מעוטר בכיסים, סטייל המערב הפרוע. עם זאת, המסעדה איננה מעוצבת בפראות. סלון ההמתנה רחב ידיים עם ספות נוחות, תמונות, מנורות רגל, מרגיש ממש כמו לשבת בסלון של מכרים עשירים רגע לפני שמתחילים בארוחת החג. אזור ההסעדה בנוי במפלסים שונים המחלקים את המסעדה לאזורים קטנים יותר ליצירת אינטימיות ליושבים בחלקים הנמוכים. המסעדה נקייה ללא רבב. השטיחים, בחירה עם אומץ לחיפוי רצפה במסעדה, נקיים עד התרגשות. ניכר שהראנץ' האוס היא מסעדה שהשקיעו בה המון כסף.

את התעמקותינו בעיצוב קטע לחם הבית שהופיע על השולחן, גימיק שהולך ותופס תאוצה באילת, מלווה בצ'ימצ'ורי ירוק וסלסת עגבניות אדומה. המנות הראשונות לא איחרו לבוא: סלט יפיפה עם עלי חסה פריכים, שממש הרעישו בלעיסה ורוטב עדין ולא משתלט. קוביות נתחי העוף החמות נתנו לו את הקונטרסט בטעם ובמרקם.

הכנפיים, החלק האהוב עליי בעוף ובעיקר החלק עם שתי העצמות, היו טובות. למען האמת זו היתה אחת ממנות הכנפיים המוצלחות שפגשתי במהלך חיי עתירי הניסויים והתהיות בתחום. בתזמון טוב הגיעו גם המנות העיקריות. הסטייק היה עשוי בדיוק במידה הנכונה, והעוף המושחר ,שלא ידעתי למה לצפות בקשר אליו, התגלה כמנה יפה של ירך וחזה עוף שעברו תהליך ''השחרה'' (blackening) בנוסח ''קייג'ן'' שבלואיזיאנה ובמילים אחרות, עוף בתערובת תבלינים עשירה.

בולטת מאוד בראנץ' האוס תחושת הנינוחות. אין כאן ניסיון מצד המטבח ''להפגיז'' במנות מקוריות ועל כן, יש תחושה של ''ללכת על בטוח'' עם חומרי גלם פשוטים, אך מוקפדים בטריותם ואיכותם. לא תמצאו את עצמכם נבוכים מול תפריט בשפה יומרנית. הצוות והסגנון נותנים הרגשה שזהו ה''גרין קארד'' המהיר ביותר שתוכלו לקבל בשנים הקרובות, ובאמריקה כמו באמריקה ההתאקלמות מהירה, השפה מוכרת, המבטא לא קשה, הלקוח תמיד צודק ואתה בוחר לעצמך את החלום האמריקאי. גם את גודל הסטייק.

בראנץ' האוס נותנים ללקוחות לבחור (במנות האנטרקוט והפילה) את משקל המנה: 250/400 ליחיד או 700 לשניים. אפשרות זו היא עוד יתרון על פני מסעדות ה''אכול כפי יכולתך''. אז נכון שגם שם (תיאורטית) אפשר לעצור בזמן, אבל אף אחד לא יהיה שם בשבילך להוציא אותך משיכרון הטעמים ולהציל אותך מהאבסת יתר (רק אולי אשתך). כאן, בסגנון הישן והטוב, הכול ידוע מראש והרשות נתונה!

סיימנו את הארוחה בקינוח של עוגת שוקולד חמה עם כדור גלידה בטעם וניל. קינוח ''קלאסי'' במונחים ישראליים שתמיד מספק את הסחורה, גם הפעם.

ראנץ' האוס
טיילת רויאל, החוף הצפוני, אילת
טלפון: 08-6368989