המכנה המשותף הגבוה של קולוני

הערב המשיך וקולוני השתנתה. לאט ובהקפדה עומעמו האורות, המוזיקה שינתה קצב והגיל הממוצע שבתחילת הערב עמד על 40, ירד לאמצע שנות ה-20. השתלבנו בקהל הצעיר והמשכנו עם יין אדום לעיקרית, פילה עגל ברוטב בירה כהה שהיה טעים רך ועסיסי, כמו שפילה טוב צריך להיות, גם אם לא העפיל אל פסגות העונג של המנות הראשונות

בין שכיות החמדה שהביא משה מונטיפיורי לירושלים היה גם אמצעי התחבורה הראשי של אותם ימים - ''סוס הפלדה'', או בשמו מאז שנת 1892: הרכבת (ותודה לאליעזר בן יהודה). מעניין אם מונטיפיורי או בן יהודה העלו אז בדמיונם ש-106 שנים אחר כך, תינטש תחנת הרכבת ''החאן'' לאנחות ומעניין עוד יותר אם היו מסוגלים להעלות בדעתם שמתחם הרכבת הירושלמי כולו יאיים להפוך לאזור מסעדות ובילויים.

מאז אוגוסט 2005 פועלת במתחם הרכבת גם ה''קולוני'', מסעדה ובר, המוגדרת על ידי בעליה כ''סלון. פוד. בר''. הגענו לשם בערב והשארנו את המכונית במגרש החניה רחב הידיים. בחוץ עטפה אותנו קרירות הערב הירושלמית המפורסמת. על הרקע הזה בלטה האוירה החמימה ומלאת החיים שבפנים.

מארחת אדיבה הושיבה אותנו בשולחן לשניים המשקיף על החלל הפנימי וממנו סקרנו ביסודיות את עבודתם של אמיר כהן ושלי פרומן, האדריכל ומעצבת הפנים, שנתנו למקום אופי ראוי למחמאות. החלל הגדול חולק למספר אזורי ישיבה, עם כורסאות בכניסה, בר רחב, שולחנות רגילים ושולחנות אבירים לסעודות רבות משתתפים. לכל אלה מתווסף חדר VIP למבקשים פרטיות. לדברי הבעלים, הוא מנוצל בעיקר על ידי דיפלומטים וסלבריטאים.

אנחנו עוד לא מפורסמים (הכל שאלה של זמן) ובכל זאת פתחנו בארוחה. שמפניה איכותית היא כנראה מתכון מנצח לפתיחה של כל ערב מוצלח ומבחר היינות האיכותי מעיד הן על המסעדה והן על אהבת הבעלים. התחלנו במגוון מנות ראשונות: קרפצ'יו עדין וסלט ירוקים בגבינה כחולה טעים. אבל את כתר הראשונות קיבלו שתי מנות אחרות, רביולי בטטה בשמנת ויין לבן, וחציל קלוי עם טחינה וצנוברים. הרכות של החציל, הטעם של הטחינה והנפיצות של הצנוברים לחוויה רב חושית. מרכיבים פשוטים ששף מוכשר חיבר למנות מנצחות.

הערב המשיך וקולוני השתנתה. לאט לאט אבל בהקפדה עומעמו האורות, המוזיקה שינתה קצב והתגברה והגיל הממוצע שבתחילת הערב עמד על 40, ירד במתינות לאמצע שנות העשרים. השתלבנו בקהל הצעיר והמשכנו עם יין אדום לעיקריות, פילה עגל ברוטב בירה כהה שהיה טעים רך ועסיסי, כמו שפילה טוב צריך להיות, גם אם לא העפיל אל פסגות העונג של המנות הראשונות.

דפנה זוגתי לארוחה ציינה - ואני מסכים - שהדבר המאפיין ביותר את המקום, הוא פנייה לקהל יעד מגוון ורב תרבותי מה שמאפיין גם את תושבי האיזור, בקעה, המושבה, טלביה ואבו טור. לשאלתנו את עדי מבעלי המקום, הוא הסביר שאחת השאיפות של הבעלים היא שכל אורח ירגיש בקולוני בנוח וימצא את מבוקשו, בתפריט ובאווירה. לטעמנו, הצליחו שם לקלוע למכנה משותף גבוה בהחלט. גם המחירים הסבירים ביותר (כ-30-40 ₪ לראשונות ו-50-80 ₪ לעיקריות), המקום הנעים והכניסה המיוחדת לנכים היישר מהחניה בהחלט משרתים מטרה זו. ואכן, בסביבות תשע בערב המקום כבר מלא. 160 מקומות ישיבה בפנים ועוד 150 במרפסת ועדיין תחושת הפרטיות נשמרה.

קינוח שוקולדי (30 ש''ח) חזק ומרוכז סיים את הערב הנעים שלנו בקולוני. בא על סיפוקו הצורך הבוער שלנו במסעדה איכותית, שפתוחה גם בשבת, ושהשפיות והנורמליות שורים בה. הללויה.

פתוח: ראשון-חמישי, 18:30 ועד לקוח אחרון. שישי-שבת מ-12:00 בצהריים.

קולוני
דרך בית לחם 7, שכונת בקעה, מתחם הרכבת, ירושלים
טלפון: 02-6729955 052-2600006, 054-5999930