היינות של דפרדייה

לצד קריירה קולנועית משגשגת, מטפח השחקן הצרפתי ז'ראר דפרדייה גם כרם ענבים ויקב בעמק הלואר. אבי הלוי הוזמן לטעימה של יינותיו שמיובאים כעת לארץ והוא שמח לדווח שהכוכב בעל מראה האיכר, מצטיין במלאכה

מספרים על השחקן הצרפתי ז'ראר דפרדייה, שהגיע למשחק בדרך מקרה: הוא ניסה להתגנב לתיאטרון מהדלת האחורית כדי להתחמק מתשלום ולפתע מצא עצמו על הבמה. להבדיל ממשחק, לייצור יין לא הגיע דפרדייה בדרך מקרה. אהבתו ליין ולכרמים הובילה אותו, כבר לפני 20 שנה, לרכוש לעצמו יקב עוד הרבה לפני שרכישת יקבים הפכה להיות עניין שבאופנה בקרב סלבריטאים. דפרדייה הוא הבעלים של Chateau De Tigne אשר בחבל Anjou בעמק הלואר שבצרפת. את היקב קנה בשנת 1986 ומאז הוא מעורב באופן אישי בטיפול בכרמים ובייצור היין. ''היינות שלי עשויים משירה, מילים, תווים, צבעים וטעמים'' הוא מעיד על עצמו.

יוסי סוכרי, סופר ומרצה לפילוסופיה בבית הספר לאומנות קמרה אובסקורה, פגש את דפרדייה באמצעות חבר משותף, רפאל זגורי, גם הוא מרצה לפילוסופיה. זגורי הפגיש ביניהם באחד מביקוריו של דפרדייה בארץ והיות ויוסי סוכרי הוא אחיו של יואב סוכרי, הבעלים של בית הספר לברמנים 'זמן אמיתי', נולד ביניהם קשר עסקי. אל סוכרי חברה גם חברת 'אדום כהה – שיווק יקבי בוטיק'' שהיא חברת המכירות וההפצה של היקבים הישראליים ססלוב וטוליפ.

דפרדייה עובד עם יינן צרפתי מקצועי בשם Bernard Magrez והיקב שלו מייצר כיום כמה יינות מסוגים שונים, אדומים ולבנים יבשים וכן יינות מתוקים. שניים מהמתוקים האלה נבחרו על ידי סוכרי ו'אדום כהה' ליינות הראשונים שייובאו ויופצו בארץ. בטעימה שהתקיימה לאחרונה עבור עיתונאים וכתבים מתחום היין ב'זמן אמיתי' טעמו את היינות. להלן התרשמותי:

קברנה דה אנז'ו (Cabernet D'Anjou ) 2003
יין רוזה העשוי מענבים אדומים מהזנים קברנה סוביניון וקברנה פרנק. צבעו של היין ורוד סגלגל (תוצאה של מגע קצר של התירוש עם הקליפות) והוא בעל ניחוחות פירותיים נעימים. היין מוגדר חצי יבש, שזוהי הגדרה לא תמיד מדויקת. נתקלתי כבר ביינות חצי יבשים מתוקים כדבש, ולהיפך מכך. היין הזה בהחלט לא מתוק מדי, מה שהופך אותו ליין לשתייה בכיף, מקורר היטב, על המרפסת בקיץ. מי שמתעקש לחבר את היין הזה לאוכל, היין הזה הולך טוב עם סלט וולדורף, ההוא עם תפוחי העץ, האננס והאגוזים. שוב, לא לשכוח לקרר היטב, בין כה וכה בקיץ כמו שלנו היין מתחמם בכוס תוך דקות.
מחיר: 105 שקלים. קצת יקר.

קוטו דו לאיון (Coteaux Du Layon ) 1996
יין לבן מתוק, למרות שהוא מוגדר חצי מתוק. היין עשוי מענבים לבנים מהזן שנין בלאן אשר 'סבלו' מפטריית הבוטריטיס. עד כמה שזה ישמע מוזר, תופעת הבוטריטיס היא תופעה חיובית ורצויה בקרב יצרני היינות הלבנים המתוקים. הפטרייה 'מוצצת' את המים מתוך העינב ובכך עולה ריכוז הסוכר בתירוש המופק מהענבים. יש הטוענים שהפטרייה גם מוסיפה טעם מיוחד ליין. הקוטו דו לאיון של דפרדייה הוא עשיר ומלא. היין שופע ריחות וטעמים מתוקים המזכירים אננס או פלחי אפרסק בסירופ. היין מתאים למנות ראשונות מתקתקות כמו כבדי עוף עם ריבת בצל, או כבד אווז בין אם קר (פואה גרה) ובין אם הוא מוגש חם בכל צורה שהיא. מנגד, הייתי מנסה את היין הזה עם גבינות 'עובש' כמו רוקפור, סטילטון או 'ברס בלו'.
מחיר: 130 שקלים. שווה.

עוד כמה מילים על ז'ראר דפרדייה. תודו שהאיש בעל המראה של איכר היה נראה טוב על טרקטור בין שבילי הכרם. ובכן, זה בדיוק מה שקורה. דפרדייה רוכש כרמים באופן אובססיבי ויש לו כבר כמה מהם בצרפת, בספרד, במרוקו (!) ובארגנטינה. יוסי סוכרי הבטיח להפגיש אותנו, כתבי היין עם דפרדייה לכשיגיע לביקור בארץ. אני כבר מחכה.

את היינות של דפרדייה אפשר להשיג בחברת 'אדום כהה', 03-5290029