הופה הולה!


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

  א', חובבת שוקולד ידועה, אהבה מאוד את מנת הכנפיים בצ'ילי ושוקולד של ''לה הולה''. אני התחברתי לרעיון קצת פחות ולא ויתרתי על הקינוחים: קרם חלבה ואגוזים על מצע שוקולד, וקרם ריבת חלב על מצע של בראוניז

מסעדת לה-הולה המכסיקנית שבהרצליה, סקרנה אותי זמן רב. מעט מסעדות מכסיקניות יש בארץ, וחבל. משהו באופי המאכלים המכסיקנים מתאים לנו, הישראלים. ''גלגול'' של בשר, רטבים וסלטים שונים בטורטיה (ה''לאפה'' המכסיקנית), החריפות החצופה מעט, והמרכיבים הפשוטים, כולם כמעט ''ישראלים''.

א' ואני שמנו פנינו אל המסעדה בערב יום ששי. מצאנו מקום נעים, שהשרה אוירה טובה. הקקטוס המופיע בשם המסעדה, צבעי המקום שהם כתערובת של נווה מדבר (צהוב-חום, אדום וירוק), הדגל המכסיקני, הבר הצבעוני שבכניסה והמוסיקה הקצבית והעליזה, לטינית אך משתלבת יפה באופי המקום, כל אלו עשו לנו הרגשה של כיף.

במבט ראשון מצאנו שהאווירה במקום היא של פאב. האשנב דרכו מוציאים הטבחים את האוכל הזכיר לי פאב שביקרתי בו - דווקא ביוון - ובו ניגשו הלקוחות לאשנב כדי לקבל את משקאותיהם מברמן חייכן, בעל שתי קוקיות בלונדיניות מצחיקות, שעמד מאחוריו.
רועי, אחד הבעלים של לה הולה, אישר שבשעה מסוימת בערב, אכן מקבל המקום אופי של בר.

איתנו במסעדה ישבו עוד כמה זוגות, משפחות עם ילדים ומשפחה אחת ג'ינג'ית מקסימה, שצדה את עינינו: ארבעה ילדים ג'ינג'ים בוערים, שהקטן ביניהם, בן כשנתיים, הסתובב בין השולחנות וחייך לכל עבר.

המנות הראשונות שטעמנו היו שיפודי אנטרקוט על ריבת פלפלים, שהיו טעימים מאוד; ראפ (טורטיה מגולגלת וממולאת) טלה עם צימוקים ופקאן, שהכיל גם טחינה; וקסדיה עם עוף, פלפלים ירוקים חריפים (חלפיניו), בצל ורוטב גבינה מיוחד, שמכינים במסעדה. הקסדיה, הסביר רועי, היא שתי טורטיות, המונחות אחת על גבי השניה ואילו כאן הטורטיה מקופלת למעין משולש ממולא. העוף בפנים היה רך וטעים, הפלפלים הירוקים הכבושים הוסיפו מאוד, ורוטב הגבינה היה טעים ו''סגר'' את המנה יפה.

שלוש המנות היו מעט חריפות, אך בדרגה מתאימה, שאינה מפריעה לפחות לפולניות כמונו ליהנות מהן. מי שחריף עושה לו את זה, יכול להזמין את מנותיו בדרגת חריפות בינונית או גבוהה, שמוגשת בצירוף אזהרה מהמטבח. לצד המנות, הוגש סלט עגבניות שרי בכוסברה, שהיה לנו טעים מאוד.

הקירות של לה הולה, הקיימת כבר שלוש שנים, מעוטרים במזכרות וחפצים שונים, שהובאו ממכסיקו: תמונות, שטיח וכדים צבעוניים. רועי, גולש ואוהב ים, עוסק בתחום המסעדנות מגיל 14, והוא אחראי על התפריט במסעדה. למסעדה שני בעלים נוספים, ירון פרונר ואבי בן שימול.

רועי מגדיר את המקום כמסעדה מכסיקנית בנגיעה ישראלית. לכן, משולבת בחלק מהמנות אהבה גדולה של הישראלים, ומרכיב מתבקש כשמדובר בטורטיות מגולגלות – הטחינה. בנוסף, נעשית מנת ה''צ'ילי קון-קרנה'' מעט מתקתקה יותר, כדי לאזן את החריפות ולערוב לטעם הישראלי.

באחת מהמנות העיקריות שלנו באמת היתה טחינה. זו היתה מנת פהיטס עם סלסה עגבניות, טחינה, פריחולס (מחית שעועית מתובלת) ובקר. הפהיטס הן הטורטיות, בתוכן יש לגלגל את שאר המרכיבים. המנות העיקריות הנוספות שקיבלנו היו אנצ'ילדס, שהן טורטיות ממולאות בצ'ילי קון קרנה, (תבשיל המורכב מבשר טחון, שעועית ותבלינים, המתקבל בבישול איטי וארוך של 3-4 שעות), שהוגש ברוטב הגבינה הטעים שהיכרנו במנות הראשונות והיה טעים מאוד; אורז עם בטטה, בצל וצ'ילי, והמנה היותר שנויה במחלוקת של הערב – כנפיים ברוטב ''מולה'', שהן כנפיים ברוטב על בסיס צ'ילי ו…שוקולד.
א', חובבת שוקולד ידועה, אהבה מאוד את מנת הכנפיים. אני התחברתי לרעיון קצת פחות ולא ויתרתי על הקינוחים: קרם חלבה ואגוזים על מצע שוקולד, וקרם ריבת חלב על מצע של בראוניז.

לה הולה
יוחנן הסנדלר 5, הרצליה פיתוח
טלפון: 09-9518118