המוציא לחם מן הארץ

 החיטה היא הראשונה מבין שבעת המינים שבהם נתברכה הארץ ולכן, גם זאת דרך לחגוג את שבועות: בתחרות אפיית לחם ביתי ובתערוכה על הלחם בדתות השונות

שיבולת בשדה
החיטה היא הראשונה מבין שבעת המינים שבהם נתברכה הארץ והלחם הוא אחד ממוצרי המזון הנפוצים והפופולאריים בכל העולם. בתקופתנו מקובל לרכוש לחמים שנאפים בכמות מסחרית ואינם מתאפיינים במגוון הטעמים הייחודים המתקבלים באפיית לחם ביתי. הטעמים השונים מושפעים מצורת האפייה המשתנה מאופה לאופה ומהשימוש בזנים שונים של חיטה ושיפון שמשפיעים ישירות על טעם המאפה.

בחג השבועות משתלות גבעת ברנר עורכות תחרות אפיית לחם ביתי. התחרות מיועדת לכל מי שאופה סוגי לחם שונים בביתו ומעוניין לחשוף את כישרונו ברבים. במהלך התחרות יספרו המשתתפים על מתכונים וצורות אפייה שונות. הציבור מוזמן לבחור את הזוכה בתחרות באמצעות טעימות מהלחמים השונים.

כיצד להצליח באפיית לחם ביתי:

• הפעולה החשובה ביותר בהכנת לחם טוב היא לישת הבצק. לישה נכונה תיצור בבצק מרקם אחיד וצפוף של רשת גלוטן גמישה. הלישה צריכה להתבצע בקצב אחיד על משטח מקומח. יש לתפוס את הבצק בשתי ידיים ולחזור על פעולת המתיחה והקיפול על ידי הנחת כריות כפות הידיים על גוש הבצק ולמתוח אותו קדימה וחזרה לכיוון הגוף. בזמן הלישה מומלץ מדי פעם לסובב מעט את הבצק. נדע שהצלחנו בביצוע העבודה כשהבצק יהפוך מעיסה גושית שנוטה להיקרע לעיסה חזקה, גמישה ונוחה ללישה.

• פעולה חשובה נוספת היא התפחת הלחם. התנאים האידיאלים להתפחת השמרים הם סביבה חמימה ולחה של כ-36 עד 40 מעלות צלזיוס. לצורך יצירת התנאים הללו יש לשמן את הבצק ולהניחו במיכל מכוסה בניילון נצמד או במגבת לחה וסחוטה. חשוב להקפיד להשאיר את הבצק במקום ללא רוח כדי שהעיסה לא תאבד מהלחות. יש להתפיח את הבצק עד שהוא מכפיל את נפחו. רוב המתכונים דורשים מספר תפיחות לפני ההתפחה האחרונה יש לעצב את כיכר הלחם תוך כדי התחשבות בכלי האפייה ולחרוץ את הכיכר כדי לאפשר ניקוז לגזים הנוצרים בעת האפייה.

תחרות אופי הלחם תתבצע במשתלות גבעת ברנר בחג השבועות (יום שישי, 2 ביוני) החל משעה 10:00.
ההשתתפות בתחרות מותנית בהרשמה מראש בטלפון: 050-6803800
הכניסה לאירוע חופשית. הציבור הרחב מוזמן לבוא, להתרשם, לטעום ולהצביע.

תערוכת הלחם במוזיאון ישראל
ערב חג השבועות, חג ראשית קציר החיטים, ה-30.5.06, נפתחה במוזיאון ישראל תערוכה שנושאה הוא הלחם בקרב העדות והקהילות השונות החיות בארץ. עושר צורות הלחם מפתיע ומרתק ומאחוריו עומד סיפורו של הלחם בארץ. מוצגי התערוכה יהיו לחמים רבים ומגוונים, כ-300 במספר ובהם לחם בצורת יד לראש השנה, לחם בצורת מפתח לשבת שלאחר הפסח ולחם ''עם עיני המן'' לפורים. לצידם יוצגו לחמי חג הפסחא הנוצרי עם ביצים צבעוניות ולחמי-ציפורים המבשרים את בוא האביב בידי הנוצרים.

הלחם מסמל אולי יותר מכל הן את הקודש והן את החול. הוא מרכיב המזון הבסיסי והפשוט ביותר במזונו של האדם ועל הזכות להרוויחו בכבוד יצאו המונים למאבקים ברחובות. באותה המידה הוא המזון המקודש ביותר. הוא הוגש כקורבן על ידי הכוהנים בבית המקדש והתקדש מאות שנים אחר כך גם בדת הנוצרית ונועד לו תפקיד חשוב בכל טקס המתקיים בכנסיה.

בארבע השנים האחרונות, סבב צוות אוצרי מוזיאון ישראל במאפיות שונות ומשונות ברחבי הארץ בניסיון להתחקות אחר תהליך הפיכתו של גרעין החיטה לכיכר לחם טרי ומפיץ ניחוח. הם סקרו מאפיות תעשייתיות המייצרות כ-60,000 כיכרות לחם בשעה וביקרו במאפיות שכונתיות קטנות וותיקות האופות זה עשרות שנים לחמים המיועדים לבני קהילה מסוימת החיה בסמוך. ההיכרות עם מאפיות הארץ מגיעה עד ימינו כאשר צצות ''מאפיות בוטיק'' בהן נאפים לחמים ביד יצירתית.

הלחם בעדות הארץ מלווה אירועים רבים בחייו של האדם. אוצרי המוזיאון פגשו בבני עדות ישראל כמו בוכרים, מרוקאים אתיופים ואנשי העדות החרדיות בירושלים. שמעו מהם על מקומו של הלחם בחגיגות ברית המילה ופדיון הבן ולרגל בר המצווה. בקרב הקהילות הנוצריות השונות החיות בארץ שמעו על הלחם בטקסים הנערכים בכנסייה לנערים בגיל ההתבגרות. בחגיגת החתונה של בני העדות החרדיות שוברים לחם כסגולה מעל ראש בני הזוג ובאיסלם מוצמד הלחם לקיר ביתו של זוג טרי. לעת מוות, מושם לחם קודש בפיו של המאמין הנוצרי השוכב על ערש דווי ולחמים מיוחדים נאפים לסעודות הבראה בכל הדתות והעדות.

הלחם מופיע גם בחגים היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים. קניית החלה בבוקר יום שישי מסמלת עבור רבים את השבת הקרבה ו''לחם העוני'' הוא המצה, מסמל אולי יותר מכל את חג הפסח. באסלאם נאפים לחמים מיוחדים לשבירת ימי צום הרמדאן. הנוצרים מקיימים תהלוכות מפוארות בראשן מובל לחם הקודש ולחמים מיוחדים מחולקים לקהל המאמינים בחגים המרכזיים.

החיטה, שמגרעיניה נאפה הלחם, בויתה לראשונה בידי האדם באזורנו ומאז, לאורך מאות השנים, קיבל הלחם משמעויות רבות. לצד קדושתו עבור בני הדתות השונות, הוא הפך לסמל פועלים קשי יום וסמל למאבק פוליטי וחברתי. הלחמים השונים, אלו הקדושים ואלו הפשוטים נאספו בשנים האחרונות למעבדות מוזיאון ישראל. הם עברו תהליך מורכב ומסובך של שימור בדרך הפיכתם למוצגים מוזיאליים בתערוכה רחבת היקף הפורסת תמונה רחבה על הלחם כסמל דתי וחברתי, פוליטי והיסטורי.

התערוכה תימשך עד ה -21 באוקטובר 2006
אוצרת התערוכה: נעם בן-יוסף