ובנורמה ג'ין כבר אכלתם?

לאן נוסעים? שאל אותי הנהג, אותו אחד שהתמרמר על הכינוי 'הנהג' בכתבה קודמת ולכן ייקרא להלן 'הטייס'. לפלורנטין, בישרתי, למקום ממש שווה. לא תצטער שבאת למרות שכבר עשר בלילה ורק הרגע חזרת מהטייסת. יאללה, תעיף את הסרבל המגוחך הזה ונזוז.

כשישבנו באוטו, תוך כדי תמרוני היציאה ברוורס מהחנייה, נזכרתי ששוב שכחתי ללמוד ציר. שוב נסתובב סביב פלורנטין סחור סחור בלי לדעת מאיפה נכנסים לשכונה, והטייס גם ככה כבר די עייף. אבל הגורל האיר לנו פנים הפעם, וגם נורמה ג'ין: החיוך הרחב שלה המתנוסס בחזית הבניין זרח אלינו מיד אחרי הפנייה לרחוב אליפלט, ואנחנו חייכנו בחזרה. נראה מקום מגניב, הסכמנו.

נורמה ג'ין עברה שיפוץ ועכשיו יש בה קצת יותר מקום המאפשר מטבח שף של ממש. אנחנו תפסנו עמדות על הבר וטעמנו כמה ראשונות. אני אמרתי ''הממ, טעים'' אבל הטייס גם ידע להסביר לי למה: המנות אופיינו בשילובים מקוריים של מרכיבים ובכל אחת מהן היה עניין אמיתי. שיפודי הסלמון שהוגשו על אטריות שעועית ברוטב טריאקי, שבבי בוטנים ונענע, היו רכים ועשו לנו נעים בפה. זו הייתה מנה מתוקה, כמו גם חציל הבלאדי האפוי בטחינה גולמית שהיתה ממש על גבול החלבה. הביס הראשון הפתיע אותי, אבל נתתי צ'אנס ואחרי כמה שלוקים נוספים מהחציל החלטתי שאני אוהבת את זה. שיפודי קבב כבש מצוינים הוגשו על עלי מנגולד מאודים באניס, אבל המנצחות האמיתיות היו דווקא הפרגיות.
את הפרגיות, שהוגשו משופדות על מקל קינמון, טעם הטייס ראשון ומייד הזהיר אותי שלא להתקרב כי הן חריפות. קיבלתי בהכנעה את הפקודה. על חריף אני מוותרת מייד. הטייס לא הפסיק להוציא קולות של תענוג עד שבסוף נשבר. ''את חייבת לטעום את זה בכל זאת. קחי ביס קטן''. טעמתי. מתוך הצורב בלשון עלה טעם מיוחד שאפילו אני הצלחתי לזהות. זה היה טוב. פרגיות מתאפיינות בדרך כלל בטעם אחיד ולא מעניין מדי, אבל אלו היו אחרות. למעשה, בפעם הבאה שלי בנורמה אני מתכוונת לבקש שיעשו לי אותן במיוחד בלי חריף. מה, לצהובים לא מגיע ליהנות?

המנות העיקריות בדרך ואנחנו מרוחים על הבר. אופיר הברמן (הטוב ביותר בתל אביב?) הביא לי קוקטייל תפוזי שעשה בי שמות, ואת הטייס הוא הלעיט בבירות מסוגים שונים מכל העולם וגם בשוטים של וויסקי ובצ'ייסר אחד שחור שרק מהריח שלו התחלתי לראות כפול. המנות העיקריות לא נפלו מאחיותיהן הראשונות, וכללו מנת ביניים מגניבה - מין קרפצ'יו סינטה שהושרתה בברבן מסוג ג'ים בים. לא שותה וויסקי, הא? קרצה לי הצלחת. נראה לך מה זה, נדחוף לך אותו בסינטה. ואללה יופי.

הצלחנו לאכול עוד מאוכף הטלה, שני נתחי אוכף שלם (סינטה, פילה, עצם), ומהסופלקיס, שהוא פירוש מקורי של השף אסף רון למנה היוונית מסורתית הזו. הסופלקיס של נורמה ג'ין כולל נתחי פרגית במרינדה על מאפה בצק עלים עם אשכול עגבניות שרי מהגריל מעליהם ורוטב יוגורט נפלא. הכל תענוג.

הסכמנו בינינו שהתפריט בנורמה ג'ין בהחלט אינו סטנדרטי ואפילו מאוכלס במנות די מוזרות. הבשרים מוגשים ברטבים מתוקים ולאוכף הטלה התלוותה תוספת של אפונה ופטריות ירדן. אבל כנראה שכשבנורמה ג'ין הולכים על משהו שונה ויוצא דופן, עושים את זה כמו שצריך. עכשיו זה לא רק בר מגניב עם נשנושים, זה כבר מקום לסעודה של ממש.

פתוח מדי ערב מ-19:30.
אליפלט 23,פלורנטין, תל אביב
טלפון: 03-6837383
norman12@012.net.il