''אם בא לך לשתות עראק-תשתי עכשיו, אל תדחי למועד אחר. את אף פעם לא יודעת מה יהיה מחר''. (שתיין עראק ותיק, בחנות המשקאות של חינאווי ביפו)
עד לפני כמה שנים , בלילות הזויים, העראק היווה פתרון זול ומהיר לחבורת האנשים אשר הצטופפה לה באחת הדירות הראשונות שלי בעיר הגדולה. אז הוא שיחק תפקיד מרכזי כזרז אווירה ומצב רוח לצד משחקי שש בש, קלפים ושיחות הדורשות אלחוש .
עראק תמיד נתפס בעיניי כמשקה זול ועממי ובלתי זוהר בעליל. הוא חסר את המגע של קוניאק משובח, אין לו את ההילה הרומנטית של יין או את התחכום ההיילנדי של וויסקי- אבל הוא אחלה משקה ים תיכוני צונן שמתאים לקיץ ומושלם ליום חמים. מבחינה קולינארית הוא הכי מתאים לצד ארוחת דגים טובה. לאחרונה הופתעתי מאוד לגלות לאחרונה שמשקה העראק אינו מה שחשבתי.
לניפוץ המיתוס אחראי בקבוק של עראק טומה ( Touma) אשר התגלגל לידיי. בלגימה אחת קטנה, קולקציה של סטיגמות מיושנות (ולא בחבית עץ) מצאו את דרכן מתמוססות במורד הגרון שלי . בעל החנות אשר מזג לי את העראק גמר עליו את ההלל. חשדנית משהו, קרבתי את המשקה אל פי, לא מצפה לגדולות ונצורות ובעיקר מושפעת מזיכרונות של עראק זול מהפיצוציה הקרובה לביתי. כאשר בלוטות הטעם שלי פגשו את הטיפות הראשונות הרגשתי את צמח האניס פורח ומלבלב בחלל הפה שלי. התאהבתי. גרוני היה מלא בטעם מיוחד ודומיננטי של אניס, אשר אינו מסתתר מאחורי טעם אלכוהול כבד. נקי, זורם בגרון בקלילות- כזה שאינו מזכיר שום עראק אחר שטעמתי עד היום.
עראק טומה (48% אלכוהול) הוא עראק זחלוואי (מאיזור זאחלה שבלבנון) אשר מיוצר בדרך הרגילה והמסורתית בה מייצרים משקאות אניס: העראק מיוצר מענבים (או תמרים) אשר עוברים תהליך של תסיסה, וזיקוק. הזיקוק מטפטף על עשבי האניס, הטעם נספג וכך מתקבל התמהיל המבוקש. כיום ברוב סוגי העראק הקיימים אין את מעורבות של עשבי אניס טבעיים ומשתמשים בחומר מזוקק ומוכן או תמציות של אניס. בעראק היוקרתי הזה- שומרים על סטנדרטים גבוהים של השיטה הקדומה ומשתמשים בצמחים עצמם. הכנת עראק דורשת מיומנות ועל כן במפעלים הקיימים ניתן למצוא טועמים מקצועיים.
עראק טומה הנקרא על שם משפחת טומה מלבנון נחשב לאחד ממשקאות העראק הטובים ביותר בעולם מבחינת טעם, טיב ואיכות. עראק טומה מיוצר מענבים טהורים יחד עם עשבי אניס ובארץ ניתן למצוא אותו במספר מועט של חנויות ביניהן חינאווי ביפו. הסיבה לכך נעוצה כנראה במחירו הגבוה: 250 ₪ לבקבוק של 3 ליטר. היות ואין קשרים עסקיים בין ישראל ללבנון, עראק טומה מיובא לישראל מקפריסין.
עראק בישראל- קצת היסטוריה
את העראק נהגו לייבא לישראל בשנות ה-40 בתוך מיכלי זכוכית בעלי נפח של 20-30 ליטר ומכרו בחנויות שנקראו חמריאת (חמרה= אלכוהול, אולי בגלל זה האנג אובר זה חמרמורת). האנשים היו באים עם בקבוקים וממלאים אותם בעראק הישר מהמיכלים. כל החברות היו מוכרות את המכסה שלהם לחמריאת בלי שם ותווית. מי שפרץ את הדרך השיווקית היה יקב הגליל -יוסף גולד ובניו שייצר לראשונה בקבוק עם תווית ממותגת והפכו את העראק לעסק מסחרי.
העראק- הוראות שימוש
המהדרין מוזגים לצנצנת חצי מנה כמות עראק, וחצי מנה מים. לאחר מכן, בודקים את התמהיל. אם המשקה דליל מדי, מחזקים בעראק, אם הוא חזק מדי מדללים במים, אך העיקרון של 1:1 בדרך כלל עובד. את העראק מוזגים אל תוך כוסות לונג דרינק קצרות ודקות, ומוסיפים קוביית קרח.
העראק יעיל כתרופת סבתא למי שסובל ממיחושים ובעיקר מאלו של בטן. כאשר סובלים מכאבים מומלץ לשים על בד סופג עראק ולהניח על מקור הכאב. אליבא דשותי עראק, הכאב יפוג במהרה.
