בדף זה סרטון תדמית וכתבות שנכתבו על מסעדת אל'חר
לצפייה בסרטון תדמיתי של מסעדת אלח'יר לחץ כאן
ידיעות אחרונות - אלחיר הגיעה לכרמל, מאת ליאור פרי (20/03/2015)
מרכז הכרמל שד' הנשיא פינת הביכורים
את מסעדת אל-ח'יר אני מכיר כמעט 20 שנה, מיום היווסדה. ח'יר חלבי פתח אז מסעדה קטנה במתחם גרינבוים עם מאכלים דרוזיים אותנטיים, והיה בה טאבון שהציע מאפים דרוזיים מופלאים: ספיחה, לחמעג'ון, מחסן וגם סתם פיתות טריות. המקום בנשר היה קטן מלהכיל את כמות הקליינטים הגוברת, והיא עלתה לכרמל הצרפתי למקום גדול בהרבה, וכשגם המסעדה לא עמדה בעומס, היא ירדה לפני כמה שנים אל מגדלי חוף הכרמל, למקום עוד יותר גדול. והנה, בתחילת שנה זו, התבשרנו שאל-ח'יר עלתה אל מרכז הכרמל, לפינת שדרות הנשיא ורחוב הביכורים.
למרות החלפת המיקומים, האוכל כמעט לא השתנה.90% מהמנות בתפריט הנוכחי היו גם בסניף בנשר. הטרנדים החדשים פסחו על איל-ח'יר. לא תמצאו בה עלי בייבי, מנות ללא גלוטן, פוקצ'ה, ג'בטה או מנות מוקפצות. תמצאו את אותן המנות מלפני 20 שנה, שהן גם המנות שאחינו הדרוזים אוכלים מזה שנים רבות. אוכל שמשמר את מסורת המטבח הדרוזי האמיתי. הגעתי לשם עם חבר, שכמוני, גם הוא נאמן לאל-ח'יר כבר 20 שנה. המקום החדש לא גדול מאוד, אבל שוקק חיים. העלייה לכרמל עשתה רק טוב, והמסעדה הייתה מלאה בסועדים ביום חול שגרתי בו הגענו בשעת צהריים. בתפריט נרשם בכל זאת שינוי אחד משמעותי - אין אלכוהול, אפילו לא בירה.
המסעדה מציעה אוכל שנע בין המטבח המזרחי לדרוזי. יש את הליין הכי סטנדרטי שאתם מכירים, חומוס, טחינה, פלאפל, לאבנה, חצילים, טאבולה, צ'יפס וסלט, ויש גם סלטים ותבשילים דרוזיים מעניינים, כמו באבא גנוש שזה סלט חצילים בטעם מעושן מעורבב עם טחינה, שולבטה, שזה תבשיל בורגול עם גרגירי חומוס ותבלין בהרט, עלי גפן שנקטפים בהרי הכרמל ממולאים באורז, עלי כרוב מגולגלים דק עם אורז, וכמה מאפים דרוזיים מיוחדים: ספיחה עם בשר שזה בצק ביתי אפוי עם בשר עגל וכבש טחון, מסח'ן שזה אותו דבר אבל עם רצועות חזה חוף, בצל וסומאק, ובימים אלה גם סלט עולש חם, שזה ירק בר שצומח בהרי הכרמל, שמבשלים עם הרבה בצל ובהרט. הגענו לאל-ח'יר בצהריים. מלצרית יעילה מילאה לנו את השולחן בצלוחיות עם מזטים. חומוס, טחינה, חצילים טבעי, חצילים באבא גנוש, לאבנה, סלט ירקות, חומוס, טאבולה, שולבטה, מג'דרה, עלי גפן ממולאים, עלי כרוב ממולאים, שום כתוש, חריף תוצרת בית, כמה כדורי פלאפל וכמובן פיתות טריות וחצאי פיתות קלויות בטאבון עם שום. מי שמזמין מנה עיקרית מקבל את הסלטים ללא תשלום, מי שמסתפק בסלטים משלם 30 ש"ח.
משפע הסלטים שהוגשו יכולנו לעשות ארוחה צמחונית מעולה. אבל לא רצינו לוותר על מנה עיקרית. אין באל-ח'יר תפריט עסקי, גם לא בצהריים, אבל המחירים סבירים ממילא. העיקריות במסגרתן מקבלים את הסלטים ללא תשלום מתחילות מ- 49 ש"ח למאפים הדרוזיים (ספיחה ומחסן) ולמנות הבשריות הפשוטות (שישליק, כבד עוף, לבבות, שניצל) ועולה מעלה בהתאם לבחירה. כחובב דגים בחרתי דווקא במנה לא דרוזית - דג דניס מטוגן. חברי בחר בצלעות כבש, מהמנות היותר יקרות בתפריט, שם צוין שמדובר בבשר כבש משובח, עם מעט שומן, ובתיבול עדין. שתי המנות עלו 95 ש"ח כל אחת. לא זול, אבל היות שהן כללו הרבה סלטים ותוספות שמולאו שוב ושוב, המחיר סביר.עד שהעיקריות הגיעו זללנו והתמוגגנו מעוד ועוד סלטים ותבשילים שכבר אכלנו לא פעם בגלגוליה השונים של המסעדה. רק סלט העולש החם היה חדש ומפתיע.הכל היה טרי, רענן, פשוט, ובעיקר טעים.
קשה לתאר כמה גדול העונג מסתם לשפוך לאבנה חמצמצה על עלי גפן ולאכול אותם יחד, או איזה כיף זה להינות מטחינה איכותית שמיוצרת בהר בארכה שבשכם, שלא לדבר על אהבתי הרבה לשולבטה, תבשיל הבורגול שרק באל-ח'יר אפשר להשיג. אפילו הזיתים הסוריים הדפוקים, כמו גם כדורי הפלאפל הרותחים, היו טעימים להפליא. לאל-ח'יר אין טכניקות בישול ייחודיות, אבל אפילו הצ'יפס שלה הוא הצ'יפס הכי טעים שאכלתי. אז הגיעו העיקריות. אצלי לקחו דג דניס גדול, חתכו כמה חתכים מלוכסנים, וזרקו לטיגון עמוק. הדג הוגש עם פלחי לימון טרי, ולא הייתי צריך יותר מזה. רק הוספת קצת שום כתוש וחריף ביתי. שותפי קיבל צלעות כבש שניצלו על הגריל, וגם כמה קציצות קבב דרוזי מתוצרת בית. שנינו התמוגגנו, העולם נראה יפה מתמיד. הגענו לקינוח. התפריט מציע כנאפה ומלבי. שותפי בחר במלבי שהגיע עם סירופ ומי ורדים ועלה 17 ש"ח, אני הסתפקתי בקפה שחור חזק עם הל.
לסיכום, למי שנמצא בכרמל ורוצה לאכול ארוחה גדולה, משביעה ובמחיר סביר, אל-ח'יר מהווה אופציה מצוינת.
mynet -מסעדת אלחיר, הדרוזית השמרנית, מאת ליאור פרי וירום מארק רייך (1/11/2011 mynet
גם למי שלא ביקר כבר שנים במסעדת אל-ח'יר לא צפויות הפתעות: התפריט נותר כמעט ללא שינוי, ובמקום מתעלמים באלגנטיות מאופנות קולינריות כמו טופו, סויה, נבטים וקינואה. וזה רע? תלוי את מי שואלים.
בין שותפי למדור, יורם מארק-רייך, וביני יש חילוקי דעות משמעותיים בנוגע למסעדת אל-ח'יר.
אני סבור כי על מסעדה להתחדש מפעם לפעם, לרענן תפריט, לשנות מנות, להתעדכן, ולכן יש לי בעיה עם מסעדה כמו אל-ח'יר, שמקפידה לשמור על הציביון שלה בדקדקנות. הרייך, לעומתי, דוגל בשמרנות מוחלטת, וטוען בתוקף שהסיבה שהוא כל-כך אוהב את אל-ח'יר טמונה בכך שהוא תמיד יודע בדיוק מה הוא יקבל. ליתר דיוק, הוא אפילו לא טורח לעיין בתפריט, כי המלצרים כבר יודעים בדיוק מה להכין לו.
כדי שתבינו את המחלוקת הנ"ל, נסקור בקצרה את מסעדת אל-ח'יר, אותה הכרנו כבר לפני 15 שנה, כשעדיין הייתה מסעדה דרוזית קטנטונת בנשר. המסעדן ח'יר חלבי הציע שם מספר סלטים ותבשילים דרוזיים אותנטיים. היו שם טאבון, כמה סירים עם תבשילים מהבית, גריל קטן בפינה וכמה שולחנות.
המסעדה זכתה לפופולריות רבה ולכן עברה למקום גדול בהרבה בכרמל הצרפתי. ההצלחה רדפה אחריה גם לשם, ואז היא ירדה לחוף הכרמל למשכנה הנוכחי בשטח גדול מאוד ליד מלון לאונרדו. עם המעבר לכרמל הצרפתי הוסיפו להיצע הסלטים שמוגשים בפתיחת הארוחה מנת שום כתוש בשמן זית וסחוג בייתי, כמה שנים אחר-כך הוסיפו לאופציית הקינוחים גם כנאפה.
במסגרת המעבר לחוף הים נוספו גם דגים ופירות-ים לעיקריות. אולי התווספו עוד כמה מנות ששכחתי, אבל בעיקרון המסעדה לא טרחה להתעדכן ולהתקשט במאכלים ובחומרי גלם שהתווספו לאופנות הגסטרונומיות של השנים האחרונות, כמו עלי בייבי, נבטים, קינואה, טופו וסויה.
בפעם האחרונה שכתבתי על אל-ח'יר, זה היה לפני כחמש שנים, כשהיא עברה לחוף הים. למעשה יכולתי לקחת את מה שכתבנו אז ולפרסם שוב. מעט מאוד השתנה מאז בתפריט, וזה לא בהכרח לרעה, כי יש כלל שאומר: הרכב מנצח לא מחליפים.
הגעתי למסעדה עם שותפי למדור, יורם מארק-רייך, להלן הרייך, שהוא כאמור חסיד מובהק שלה. אל- ח'יר אומנם ממוקמת מול הים, אבל שונה לחלוטין מכל המסעדות שלאורך הטיילת. קלאסה אחרת. למסעדות החוף האחרות ניתן להיכנס יחפים, בבגדי ים רטובים ומגבת. לאל-ח'יר צריך להיכנס לבושים, נקיים ולא נוטפי חול ומים.
המקום משדר מכובדות, וגם המחירים קצת יותר גבוהים. זה לא מקום לשבת בו בבגד ים על חומוס עם צ'יפס ולהסתכל על חתיכות, אלא מקום לארוחה קומפלט, כזו שנמשכת שעה וגם שעתיים. בתפריט מספר רב של מנות ראשונות, אבל הכי כדאי להזמין מנות עיקריות, ולקבל את מבחר מנות הפתיחה שכלולות בארוחה עם מנה עיקרית.
מנות הפתיחה כללו מבחר גדול של צלוחיות עמוסות בסלטים ותבשילים, חלקם דרוזיים אותנטיים, חלקם מזרחיים לחלוטין, כי בכל זאת המטבח הדרוזי חופף ברובו למזרחי. הליין המזרחי השגרתי כלל חומוס עם צנובר שהפתיע לטובה, לבנה עדינה ואוורירית מהטובות שטעמנו, סלט ירקות חתוך דק עם הרבה שמן זית ולימון, זיתים דפוקים מצוינים, כרובית בטחינה, סלט כרוב, חצילים, גזר מרוקאי וחמוצים תוצרת בית.
התגבור הדרוזי בא מכיוונן של כמה צלוחיות עם מנות שמציגות מטבח ומסורת שהולכים ונעלמים, למשל בבא-גנוז, שזה סלט חצילים מיוחד, שולבטה, שזה תבשיל עדשים וקטניות, מג'דרה ששונה לגמרי מהמזרחית שאנו מכירים, ממרח שום כתוש בשמן זית וסלט טבולה השונה מאוד מהמקובל במסעדות המזרחיות – עם הרבה גרגרי רימון בתוכו.
קיבלנו עוד כמה סלטים שאהבנו קצת פחות, כמו סלט כרוב אדום במיונז, סלט סלק, עלי גפן ממולאים, עלי כרוב ממולאים ועוד. כל צלוחית שחוסלה מיד הוחלפה בצלוחית אחרת, ולמעשה יכולנו לסגור ארוחה צמחונית מלאה וטובה משפע הסלטים. במיוחד משום שקיבלנו לצידם חצאי פיתות קלויות עם שמן זית ושום.
אבל בכל זאת החלטנו להזמין דגים, כי עליהם גאוות המסעדה. באל-ח'יר עובדים רק עם דגים טריים, ולכן כנראה היה המבחר מצומצם ביותר באותו יום – בורי או מושט. אני בחרתי בורי (85 שקל) הרייך בחר מושט (65 שקל). שניהם דגים עסיסיים, בשרניים, שהכנתם פשוטה ביותר. לוקחים את הדג, מקמחים, מוסיפים סומק (בכל זאת, מסעדה דרוזית) ומטגנים בטיגון עמוק, ומגישים עם חצי לימון. פשוט, חסר התחכמות, אבל כל עוד הדג טרי ומרובה בשר, לא צריך יותר מזה.
וככה בדיוק קיבלנו את הדגים שלנו – גדולים, חפים מכל ניסיון לשנות את טעמם המקורי. בלי רטבים, בלי טיפול יוצא דופן, פשוט דגים גדולים, עסיסיים, עם הרבה
בשר רך וטעים, שהלכו מצוין עם צ'יפס והמון שום. למעשה, שלוש פעמים המלצרית מילאה לנו את צלוחית השום, מה שהבטיח שכל מי שקרוב אלינו יתרחק מאיתנו לפחות יומיים.
חצי ליטר גולדסטאר לרייך, ושני בקבוקי סודה עבורי, חתמו ארוחה שהייתה אומנם צפויה אבל בהחלט רצויה. האוכל באל-ח'יר פשוט, בסיסי ובעיקר טעים. שמנו לב לכך שפרט לצ'יפס שהומלח קלות, לא נגענו במלחייה ובפלפלייה. הוסבר לנו כי המלחייה והפלפלייה שעל השולחן הן בעיקר כדי לתת הרגשה טובה ללקוחות. בפועל אף אחד לא משתמש בהן, כי התיבול שמגיע מהמטבח הוא תיבול מנצח, שאין צורך להוסיף לו.
הרייך חתם את הארוחה עם סחלב חם, אני העדפתי כנאפה מתוצרת בית, כזה שעושים אותו עם הרבה גבינת עיזים ואטריות דקיקות, בלי צבע מאכל כתום. הכול היה צפוי, ידוע מראש וטעים מאוד, אך בכל זאת נתקלנו בהפתעה. ציפיתי לחתום ארוחה שכזו בקפה שחור ערבי חזק, אבל להפתעתי הוצע לי דווקא קפה אספרסו איטלקי משובח, מה שמראה שאולי בכל זאת יש באל-ח'יר איזו נכונות מינימלית לחדשנות.
"מסעדת אלחיר הדרוזית – מעכשיו גם משלוחים". כדאי לדעת - כל מה שקורה בצפון. יורם מארק רייך.
אם מתחשק לכם אוכל דרוזי או מזרחי טעים, אבל לא בא לכם לצאת מהבית – מעכשיו האוכל יגיע אליכם. מסעדת אלחיר הדרוזית הוותיקה החלה להפעיל שירות משלוחים של כל המנות בתפריט. וגם: המון מנות צמחוניות וטבעוניות - להמשך הכתבה לחץ כאן
