מועדון הקצינים לא עובר מסדר סבתא.
לקחנו את סבתא של אישתי לארוחת צהריים של שבת אחרי ששמענו שמועות חיוביות על מועדון הקצינים. בסופו של דבר, סבתות, בוחנות מסעדות ברמתן הבסיסית, כלומר:
איכות וטריות החומרים, האם השירות אדיב וקשוב לצרכים מיוחדים ומהי רמת הנקיון והסטריליות הכללית. במילים אחרות, על סבתות, בשונה מאיתנו הצעירים, קשה לעשות דאוווינים של עיצוב מעניין ואווירה נוחה (בהם ללא ספק הושקעה מחשבה במועדון הקצינים) אם הבסיס, אשר לשמו באנו למסעדה, קלוקל.
לא יכולתי שלא להסכים עם סבתא של אישתי:
למעט המנה אותה הזמינה אישתי (הקיסרית החדשה) שהיתה טעימה ורעננה, כל שאר המנות היו פשוט יבשות ולא טריות:
הגיוזה עוף - הרגישה כאילו הוכנה זמן רב לפני הגשתה וחוממה. הבצק, כמו גם העוף שבתוכו היו יבשים וחסרי חיוניות. כך גם מנת העוף חמוץ מתוק. סלט החסה שהוגש עם שניצל הפנקו (המנה של סבתא...) היה שחור, לא טרי, לא עסיסי וכמעט בלתי אכיל והוחלף ע"י המלצרית למנה חדשה שללא ספק נלקחה מאותה הקערה ממנו נלקח הסלט המקורי. והמנה האחרונה (שכבות שוקלד בלגי עם קרם וניל וגלידת שוקלד) היתה סתמית וחסרת טעם של שוקלד (בלגי). גם כוס האספרסו הוכנה בחובבניות ומקורה, ללא ספק, במכונת אספרסו שלא מתוחזקת כראוי וטעם ה"שרוף" היה ניכר.
השירות החובבני התבטא בכך שלאורך כל הארוחה קיבלנו שירות מחמישה מלצרים שונים - אשר לא יכלו לזהות את חוסר שביעות הרצון המתמשך שלנו כיוון שכל פעם התלונה התורנית הגיעה רק לאוזניו של המלצר התורן.
נקנח בכך שחרף בקשתינו להוריד דמי האבטחה מן החשבון, החשבון הגיע כשהוא כולל בתוכו דמי אבטחה (ויתרנו מלבקש שוב כיוון שמלצר נראה באופק רק פעם בחמש דקות וקצרה סבלנותינו) וגרוע מכך, תא השירותים אליו הלכה סבתא קידם את פניה עם שני גלילי נייר טואלט ריקים במתקן.
לסיכום, המסעדה יפה אך לגמרי לא אופה.....
את סבתא פיצינו בכך שעלינו איתה לביתה ושתינו עימה כוס קפה של בית.
כשתתקנו את הליקויים - נשמח להביא את סבתא למסדר חוזר.
