חוויה לא נעימה ב"מצפה הימים", ראש פינה. השף התחלף, והתפריט הפך להיות...כואב.
למה כואב? הכל היה יומרני, השירות היה בינוני, אבל האוכל לא היה ממש טעים. לא ברמה של "מסעדה גרועה" אבל בהחלט ברמת המשפט האלמותי של אחד ממבקרי המסעדות פעם, "נמאס לי לקבל בעיטות בבטן מסוסי עץ".
הפתיחה עם "סביצ'ה עגבניות" - בשמן זית ובלסמי. משום מה, בחרו בבלסמי מתוק מאוד שהרס את המנה ונדמה לי שלמנה הזו גם צירפו נבטים מרים מלמעלה. לא היה טעים.
מעבר לטעות של הוצאת שלוש מנות פתיחה ביחד, בו זמנית, למרות שביקשנו במפורש אחת אחת, היתה נפילה אדירה במנת שקדי העגל - מאכל שאני אוהב במיוחד - שגם לא הייתה במידת הצלייה המתאימה, אבל יותר גרוע - מוצפת בכמות אדירה של מלח. זה כנראה אמור להתאזן עם הפולנטה, אבל בפועל - מי שרוצה שקדים מלוחים יכול ללכת לסופר ולקנות חבילה ב- 15 ש"ח. לא צריך להרוג עגל בשביל זה, ותמנעו ממני, בבקשה, הרעלת נתרן: זה סותם את הורידים לגמרי, ולא בריא ברמות. קשה לי גם להבין איך זה מתאזן עם הקונספט הכללי של "מסעדה בריאה", אבל מילא.
ניוקי ברוטב כמהין וגבינה, כשהניוקי נימוח מידי, מבושל מידי, והרוטב לא רע אך מלוח מידי ובלי איזון.
פטריות יער ברוטב כלשהו. הפטריות היו עשויות במדוייק, ברמה נדירה, אך היו הבדלי חום ניכרים בין המרכיבים והרוטב סתמי לגמרי: למעשה לא היה ממש טעם למנה. בזבוז חומרים משובחים ומאמץ בישולי גדול למנה חסרת טעם.
בשלב הזה ביקשנו חשבון. עדיף לעצור את הארוחה, לשלם וללכת. לא מוכנים להמשיך להוציא כסף על משהו שמתפקשש, לא בטוח, לא עשוי טוב. המלצר התעקש שנשאר ל "חוויה מתקנת " של המנה המרכזית - חזה ברווז ברוטב. החזה היה יבש מעט ועבר את מידת הצלייה. הרוטב שלחו היה טוב מאוד, ועם קצת שיפור, שאין לי מושג איך עושים אותו, היה הופך למשהו נדיר באמת. בנוסף פוצינו במנת שבבי סינטה, שהיו קרים - אם כי אולי כך היו אמורים להיות - ולא מרשימים.
והקינוח, פאי תפוחים לא רע אבל לא מדהים.
חשבתי על כל העניין, ולאחר יומיים ביקשתי את תגובת המסעדה. בשיחה טלפונית ארוכה עם הבחורה שאחראית על המקום, שטחה את עמדתם: בחרנו שף חדש, לרענן. המנה המלוחה דווקא מצאה מאוד חן בעיני מבקר נחשב כלשהו, שסבר שהמליחות המוגזמת בעליל, גם בעיניו, מתאזנת עם השאר. יש מי שאוהב את האוכל הזה, ויש מי שלא, אפשר "להסכים על לא להסכים", השינויים הללו בסה"כ זוכים להצלחה, וטעם הוא עניין אינדיוידואלי איתו היא לא מתווכחת.
הכל טוב ויפה. מבחינתנו, העניין מסתיים בכך שאנחנו לא חוזרים לשם. ומעבר לכל טענות המסעדה, שחלקן לגיטימיות, בזה זה מסתכם. אם הלקוחות מתלוננים, משהו לא בסדר. כל בעל מסעדה וכל שף רשאי לדבוק באמת הקולינרית שלו: אבל, המבחן הסופי הוא מבחן הלקוח. ויש הבדל בין אותה אמת קולינרית, לבין יומרה ויוהרה שהמקום משדר כאשר האוכל והשירות לא מצדיקים את המוניטין. מה שבטוח - מי שרוצה להגיע לשם, שיחשוב פעמיים.
