אחרי שפיצחנו צלוחית של ''אדממה'' (תרמילי סויה ירוקים מאודים עם מלח), הגיעה ''קומבינצית דים-סאם'': מגדל המורכב משלוש סלסילות במבוק, בתוך כל אחת מהן סוג שונה של דים סאם, האחד באו (כופתאה מבצק שמרים) במילוי בקר עם פטריות, השני בצק שקוף במילוי עוף, ירקות ואגוזי קשיו, והשלישי, הטעים ביותר לדעתי היה כיסון מגולגל עם אווז מעושן, אפונה ופטריות שיטאקי
סירי לחץ עם מנגנוני בטיחות מוגברים, טיימר נשלף ורשת אידוי, וזוהי רק ההתחלה. שפרה צח כתבתנו, חזרה ממסיבת העיתונאים של חברת ''טפאל'' מלאת רשמים
''ההזמנה הגיעה בתוך פחות משעה, כמובטח. גודל המנות במשלוחים, כמו במסעדה, ראוי לציון. שתי מנות מרק סיפקו משפחה רעבה, שלגמה בשמחה מהמינסטרונה העשיר. לצד המרק הגיעו קופסאות קטנות עם תוספות, גבינת פרמזן מגוררת ורוטב פסטו חריף''. שפרה צח ממליצה על שירות הטייק אוויי החדש של פרינצ'יפסה
העיקריות סיפקו לנו הזדמנות לדגום מתפריט החורף החדש שנחנך זה עתה. האמת היא שאם היינו יודעות מראש את גודל המנות, ייתכן שהיינו מוותרות על אחת מהן. ובעצם, אולי טוב שלא ידענו, כי כך נהנינו גם ממנת אנטרקוט עסיסית ועשויה כהלכה, ברוטב יין אדום, וגם ממעדן אמיתי של חזה עוף ממולא פטריות בעטיפת חזה אווז מעושן
גם אצל שפרה צח בבית כולם היו חולים בשבוע שעבר בשפעת. כדי להתאושש, היא לקחה את השכנה לקפה ביאליק, הקפה השכונתי שלהן, ששכנע אותן שהחיים בכל זאת טובים
דן זוארץ, הסושי-מן הצעיר של נויה, הספיק להתמקצע ב''אונאמי'' וב''סושי-סמבה'' והוא גדוש ביצירתיות רעננה. מגוון הסושי שמגיע לשולחננו מדגים זאת היטב: ה''ספייסי רוקט'' למשל, שואב את חריפותו מפלפל ירוק חריף, שאופייני יותר למטבח המזרח-תיכוני, וכמוהו גם הצנוברים הקלויים, שהעניקו פריכות לא צפויה למאקי הצמחוני
מחפשים מקום לאירוע משפחתי חצי אינטימי אבל שירגיש מכל הלב? שפרה צח ממליצה בחום על ''הבלינצ'ס של שושנה'' שם חגגה לבתה בת מצווה יחד עם חמישים בני משפחה בעלי אידיאולוגיות קולינאריות מגוונות. אפילו המתבגרת הצעירה היתה מאושרת
העיצוב האילתי הלוהט בצבעי אדום-זהוב, הפך בגרסה התל-אביבית של סנטה פה, לאדום-שחור מאופק יותר, כראוי לסביבה ההיי-טקיסטית של רמת החייל. תפריט האוכל והמשקאות, לעומת זאת, זהה לחלוטין, ומציע מבחר נאה של בשרים, דגים ופירות ים עשויים בסגנון מקסיקני. ביקור בסניף החדש של מסעדת סנטה פה
כשאנחנו יוצאות מ"לה-טוסקנה" אנחנו משתאות מהפלא: זה עתה הצלחנו לסיים ארוחה איטלקית שלמה ולצאת שבעות ומרוצות, אך ללא תחושת הכובד המתלווה בדרך כלל לארוחה כזאת. איך זה קרה?
הבעיה בערבסקה היא לא מה לאכול אלא על מה לוותר. הנה, כבר בתור התחלה נוחתת על שולחננו ערימת פיתות ולאפות מהבילות שנאפו בזה הרגע, יחד עם עשרה סוגי סלטים ובהם חומוס לבנוני עם גרגרים, כרוב כבוש קלות, גרגר נחלים עם רימון, טאבולה, והכי פשוט ומפתיע, סלט עגבניות קלופות בלוויית בצל ונענע
אז מי נהנה יותר מהעבודה שלו, פרח עיתונות צעיר המשמש כמבקר הופעות או אמו, שנשלחת בכל שבוע למסעדה אחרת כדי להביע את התרשמותה? שפרה צח לקחה את בנה הבכור לרוסטיקו, כדי להראות לו מי זכה בכל הקופה
האוכל הוא בסגנון צרפתי קלאסי, ואם תהיתם לרגע מיהי מרגו שעל שמה נקראת המסעדה, התשובה היא לא ''מי'' אלא ''מה'' – השם הוא מחווה ל''שאטו מרגו'', חבל הארץ בצרפת בו התמחה הבעלים. העיקריות שלנו הן הבישול הצרפתי העילי בהתגלמותו...
כבר בשלב המנות הראשונות בעסקית של מסעדת פטרוזיליה הבינה שפרה צח למה נוהרים למקום כל יום בצהריים עשרות אנשי עסקים מהמתחם עם בטן מקרקרת ופנטזיות על כדורי פלאפל פריכים, חצילים בטחינה, שיפודים על גריל פחמים, ופיתות שמנמנות, טריות וחמות
עם שני מתבגרים צמחונים בבית, אפשר לסמוך על שפרה צח שתשכלל עד אין קץ את מתכוניה הצמחוניים. הפעם, הגרסה שלה לחמין צמחוני למהדרין
שלחנו את שפרה צח לביקור בבלינצ'ס של שושנה ברמת גן בלי לדעת שמבחינתה מדובר באתר מיתולוגי. היא חזרה עמוסת זיכרונות ועם מסקנה קולינרית נחרצת: ''הבלינצ'ס טעים-טעים, ממש כמו פעם''
כשאנחנו יוצאות מ''לה-טוסקנה'' אנחנו משתאות מהפלא: זה עתה הצלחנו לסיים ארוחה איטלקית שלמה ולצאת שבעות ומרוצות, אך ללא תחושת הכובד המתלווה בדרך כלל לארוחה כזאת. איך זה קרה?
מנת הפתיחה, המוגדרת כ''לחם אבנים עם מבחר טפנדים'', מביאה לשולחן לחם חם נפלא מלווה בממרח פסטו ושיני שום כבושות, ולצדו עשר קעריות קטנות וצבעוניות של מתאבנים על בסיס עונתי.
לזכותו של מ' ייאמר שהוא לקח את העניין ברצינות. לחובתו ייאמר שהוא לקח את העניין כל כך ברצינות, עד שלא הפסיק להכתיב פסקאות. עם המנות הראשונות הוא שחרר את ההצהרה: ''תכתבי שהפטריות במחבת הלוהטת הן מנה מתאימה לקונספט, רק שהיינו מעדיפים אותן עם פחות עשבי תיבול, ושכנפי העוף בצ'ילי הוכנו כהלכה''. אני מהנהנת ומנצלת את העובדה שהוא עסוק בדיבור כדי להשתלט על שארית הכנפיים
האמת, האשמה כולה עלינו. המלצר הסימפטי של ''אלתר-נתיב'' ציין בפנינו שהמנות גדולות. המנות היו מוצלחות – הפטריות במילוי גבינות ואגוזים והקרמה קלה של פרמזן, וגלילות חצילים רכות במידה, עוטפות מילוי לבנה ומעליהן רוטב פסטו שהעניק להן תוספת טעם.
אנחנו מתכבדים בקוקטייל הבית של אל גאוצ'ו ראשל''צ. אנחנו פותחים בנקניקיית צ'וריסו שחומה ועסיסית, אמפנדה במילוי בשר טחון, ואנצ'ילדה – טורטיה מטוגנת במילוי בבשר פרגית קצוץ ומתובל. היין האדום של יקב פסגות רק מוסיף תנופה...
שתי המנות הראשונות והמצוינות שבחרנו מדגימות את יכולתו של השף ללהטט בחומרי גלם: האחת, עצם עגל בציר עגל, שמולאה במח העצם עצמו יחד עם שלושה סוגי פטריות, שיטאקי, פורצ'יני ומורל. בשנייה, ''וורסיות בכבד אווז'', משמש כבד האווז ליצירת שלוש מנות שונות על צלחת אחת: נתח צרוב על גבי טוסט, סיגר במילוי כבד אווז ומוס כבד אווז בריבת בצל - כל אחת חגיגה בפני עצמה
בגלל העיצוב היוצא-דופן, בגלל התאורה המיוחדת, בגלל הניגוד השובה-לב בין החלל המרשים לאווירה הלא-מכופתרת, אבל בעיקר ולפני הכל – רוצו ל''אורו'' בגלל הטאג'ין שכל נגיסה בו מציפה את חלל הפה בטעמים נפלאים...
אז היה זה קונפי שוק אווז שסחט מאיתנו אנחות התפעלות. מנה כבדה וחורפית שנעדרה כעת מהתפריט. כפיצוי הזמנו אנטריקוט ברוטב ציר בקר ותימין שהיה עבה ועסיסי, צרוב היטב בחוץ ושופע מיצים בפנים. טעים ככל שהיה, את ההצגה גנבה דווקא גבעת הפירה הקטנה שליוותה אותו, שהיתה בה איזו לוויית טעם מיוחדת שגרמה לנו לריב על כל ביס
המלצר קלט את הראש שלנו מיד והביא שתי כוסיות של משקאות הבית, לימונצ'לו ותותי-צ'לו, שפתחו לנו את הנשמה ואת התיאבון. לחמניות שום זעירות ופריכות, שבעל המקום מכין בעצמו, התנשנשו בכיף יחד עם סלט המוגדר כ''סלט בריאות''
באמצע רמת גן יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח… קפה. קפה ביאליק'', שהוא מאג של קפה מוקצף בטעמי אגוזים, וניל או אייריש קרים, או - הפייבוריט שלי -''קפה מוקה'', שבתחתיתו משוקע שוקולד בלגי מומס שמתערבב אחר-כך עם המשקה. אח!