צלחת עמוקה של פסטה ופרוסות סלמון ורדרדות בשמנת הונחה על שולחני ולידה סלט מוניקה. או אז התברר שהסלט הוא מנה עיקרית והרבה יותר מפנק משהעזנו לחשוב. היו בו אגוזי מלך, מיני סוגי עלים, בטטות קלויות, פטריות ורצועות עוף, והסליחה עם מי ששכחתי
עיינה גל כתבתנו ביקרה השבוע עם ידידה המתארס בקפה איינשטיין שברמת אביב וגילתה מה משותף בין מערכות יחסים לסלט ניסואז
בקצה גרם המדרגות הקצר, חולצים נעליים ונכנסים לחדר הגדול שבו שולחנות נמוכים סביבם יושבים על מזרונים, כריות ושטיחים. אם תבואו בשניים, יש סיכוי טוב שתוכלו להתייחד בשולחן פרטי, תלוי באיזו שעה תגיעו. אם זו תהיה שעה עמוסה, תחלקו את שולחנכם עם אורחים נוספים. לא חיסרון בהכרח, תלוי את מי יביאו לכם הגורל והקארמה...
לא היינו במצב רוח חברתי וגם לא כזה הדורש אלכוהול במסות. גם המסעדות הנוצצות והמעונבות לא פיתו אותנו, על אף שהיינו רעבות. מסיבה כלשהי לא יכולנו לדמיין את עצמנו מתיישבות עכשיו משני צידיו של שולחן מרובע
כלל הברזל של עולם הקולינריה הוא שבענייני מסעדות תמיד כדאי להקשיב למקומיים. עיינה גל, הסטודנטית התל אביבית שלנו לקולנוע, קפצה לבקר חברה בראש פינה ובהמלצתה בדקה את ההמבורגר של עמבורגר. מאז היא מדקלמת עוד כלל ברזל בענייני קולינריה: בעמבורגר אכול המבורגר!
את ארוחתנו המשותפת פתחנו, אמא ואני, במרק בנגקוק שהיה פיקנטי מעט, בגלל הקארי שתיבל אותו. חוץ מחריפות עדינה היו בו גם עוף, אטריות, חלב קוקוס, ירקות, בוטנים קצוצים וכוסברה. מרק עשיר מאד ועמוס בכל טוב. מרק מסוג המרקים שהם ארוחה שלמה. אבל כיוון שידענו שזהו רק הספתח למנות שעוד עתידות לבוא, לגמנו ממנו בנחת, משתדלות לא להתמלא
לעיקריות אכלנו אנטרקוט ומנת מיני ריבס, ונהנינו מאד משתיהן. האנטרקוט היה עשוי כהלכה ולווה בפירה תפוחי אדמה, ובשר הריבס היה רך ונפלא, והוכרז כמנצח. את המנות העיקריות המשכנו ללוות במנות הראשונות שעוד היו על שולחננו, משלבים טעמי מזרח ומערב שהוסיפו לארוחה גוון מרתק
''עם לירון זו תמיד בעיה לצאת לאכול כי היא צמחונית. זה לא שאני חייבת תמיד לאכול בשר, בכלל לא; זה גם לא שקשה למצוא בעיר הזאת מסעדות המתאימות לצמחונים, ובכל זאת, ברגע שישנה המגבלה, פתאום נורא קשה לי לחשוב על מקום שנוכל לאכול בו יחד כמו שצריך, כלומר מקום בלי איזה כבד עוף נחמד בתפריט''
המנות הראשונות של נורמה ג'ין שמתפקדות כמנות בר הן מקוריות ומגניבות, ובאמת שכיף לאכול אותן תוך כדי לגימה ונענוע הישבן על הכסא הגבוה לצלילי המוסיקה. אבל כדי להוכיח לדייט שלי שבחרתי מקום מגניב ולא סתם עוד בר, הצעתי שינסה את סיבוב טעימת הבירות
התיישבנו בחלל הפנימי, על ספה יפה וליד שולחן קפה נמוך שעליו פוזרו שלל עיתוני היום וצללנו מיד לעיסוק בריכולי השעה. בלי ששמנו לב ביקשנו סלט. ''זה כיף, זה כמו להיות בבית אבל כשמישהו אחר משרת אותך", אמרה יסמין
ארוחת הטעימות שמוגשת באינדירה היא דרך נפלאה להיחשף למטבח ההודי המגוון והעשיר. למנות ראשונות קיבלנו לחם הודי שנקרא נאן, וממולא בבשר טחון, בירקות מבושלים או בשום ובנענע; פקורה, שהיא מנת ירקות מטוגנים בקמח עדשים; ומונדאל פקורי שהוא הפלאפל ההודי. המלצר שלנו היה אותנטי לא פחות מהמנות, ולמעשה כל מלצרי המסעדה התבררו כהודים מבטן ומלידה
לעיקריות בחרנו במנת שרימפס וברוסיני, שעל שמה נקראת המסעדה, נתחי פילה עגל וכבד אווז ברוטב יין פורט. שתיהן הוגשו בצלחות דקורטיביות ומעוצבות כל כך, שהיה חבל לקלקל ולאכול. בכל זאת אכלנו ולא הצטערנו. המנות היו עשויות היטב וסגנונו של השף הורגש בכל ביס
בין שתי הרצאות באוניברסיטה קפצה עיינה גל, הסטודנטית שלנו לטלוויזיה ולקולנוע, לאכול ב''לה פואל ד'יור'' הצרפתית שברמת החייל. וכך, בין טרין חצילים עדין לסינטה מעולה ביין אדום, היא פינטזה על היום שבו תגיע ללה פואל ד'יור כדי לחגוג את הפיילוט הטלוויזיוני הראשון שלה
יעל היתה החברה של החבר הכי טוב שלי, וכשהם נפרדו גם אנחנו נפרדנו. לא ראיתי אותה מאז, עד עכשיו, ועכשיו אני מגלה שהיא מלצרית בדיניץ, וככל הנראה המלצרית שלנו להערב. איזה כיף, כי אם יעל היא המלצרית שלנו, אני יכולה להיות בטוחה שהיא תדאג לי יפה-יפה
ההצלחה המסחררת של הערב היתה טרטר הסלמון, אחת המנות הראשונות הטובות ביותר שאכלנו בעיר. חבל לפרט את הטעמים הרבים והמורכבים במנה הקטנה והמקסימה הזו, מפחד להרוס לסועדים הבאים את ההפתעה. המלצרית המשועשעת חדה לנו חידה ושאלה מהו המרכיב הדומיננטי ברוטב המתקתק. לא רק שלא הצלחנו לנחש, אף הופתענו מהתשובה
בקדירה שלי יש שלושה נתחי בשר גדולים, ירקות כתומים ורוטב בניחוח יין אדום, כמו שקיוויתי. בעוד ממן מתחפר בהמבורגר שלו בהתלהבות וללא ייסורי מצפון, אני מתנהגת עם הקדירה שלי בסבלנות וביסודיות. פיסת בשר בפה תאוזן תמיד בפרוסת ירק נימוח, וכך אני מתקדמת עם המנה, עוצרת מדי פעם רק כדי לבדוק מה שלום המנות הראשונות. טעים בבאגסי
היא לא מעוצבת על פי שום טרנד, אין לה מארחת בכניסה ולא שאנסונים צרפתיים ברקע. ובכל זאת הצליחה מסעדת ''פשוט טעים'' הגלילית לשבות את ליבה של עיינה גל הסטודנטית התל-אביבית המתוחכמת והנהנתנית
בשבילי זו היתה כבר שעת צהריים מאוחרת והייתי רעבה לאוכל אמיתי. ביקשתי אנטיפסטי ואחריו פיצה עם בצל וחצילים. כשהפרנצ' טוסט המטוגן של יסמין הגיע שתינו טעמנו ונמסנו
עיינה גל לקחה את החבר בשישי אחר הצהריים למארי, המסעדה החדשה שבשכונה הכי יפה בתל אביב. קרפצ'יו הסלמון היה נהדר, רצועות החציל בטחינה עוררו את התיאבון ושתי כוסות היין יחד עם השבת היורדת על נווה צדק הפכו את הדמדומים לקסומים. כך מתחילים שנה חדשה
קינחנו בטירמיסו מצוין ושתינו קפה. בעוד שבוע הוא ישתה בלעדי קפה איטלקי באיטליה האמיתית, הרהרתי, אבל בינתיים אנחנו פה. וכל עוד אנחנו פה, אנחנו מבלים כמו שצריך וגם אוכלים כמו שצריך, אוכל איטלקי, כמו שצריך.
עיינה גל, סטודנטית בחופשה, קצת מתביישת להתוודות לגבי סדר היום שלה, שמתחיל בצהריים בארוחת מזטים במזה ועיקרו התלבטות בין ארוחת מזה טחינה לארוחת מזה ים תיכונית
על פריץ לאנג ומטרופוליס, סרטו האקספרסיוניסטי, למדנו בדיוק השבוע ומתאים לנו לעבד את החומר הנלמד עם ארוחה טובה. אנחנו אוכלות ברוסקטה פריכה עם עגבניות וחציל אפוי. לצידה אנחנו זוללות טוסטונים עם קונפי בצל ושום שנושאים על גבם כבד מוקפץ ומלקקות את האצבעות
זה בכל זאת דייט ואנחנו חולקים במנה העיקרית: ספייריבס סיני במרינדת פלפל, יין לבן, שום וקרמל מתקתק. כשהוא מוגש לשולחננו ניצוצות של אהבה כבר מורגשים באוויר. כל אחד אוכל בנימוס את חלק שלו, מי בידיים (הוא) ומי בסכין ובמזלג (אני). מה זה משנה אם בסופו של דבר שנינו נשענים לאחור עם חיוך של סיפוק