במשך שנים רבות התארחנו במסעדת מקום בלב. בכל אירוע משפחתי - בר מצוה, יום הולדת, ימי נישואין - תמיד היה ברור שחוגגים במקום בלב.

אתמול היה יום ההולדת של אמי. יום שישי, הזמנתי שולחן שלושה ימים מראש וביקשתי מקום בחוץ, כדי לשבת בגינה היפה. מי שלקחה את ההזמנה אמרה שהיא לא יכולה להבטיח על איזה שולחן, אבל התחייבה, לבקשתי, שהשולחן יהיה בחוץ. כבר כמה שנים שרמת האוכל במסעדה רק יורדת, אבל האווירה בחוץ, בגינה. המשיכה לקסום לנו והמשכנו להגיע. הגענו ביום שישי בערב, בשעה היעודה והמלצר הוביל אותנו אל האולם. אמרתי שהזמנתי שולחן בחוץ והתחילו ויכוחים. היו המון שולחנות פנויים בחוץ. שאלתי עבור מי השולחנות הללו, אמרו שמוזמן מראש. אמרתי שגם אנחנו הזמנו מראש - האם ההזמנה שלי פחות טובה משל אחרים? בקיצור, אחרי המון ויכוחים, כשכבר חשבתי להתקשר למסעדה אחרת, המלצר החליט להושיב אותנו בשולחן בגינה. במשך כל הערב השולחנות האחרים נותרו פנויים (מה הפלא? הלקוחות מצביעים ברגליים). עזבנו אחרי אחת עשרה. ההתנהלות הייתה תמוהה, בלשון המעטה. הפעם מקום בלב איבדה את המקום בלב שלנו. את האירועים המשפחתיים הבאים כבר נחגווג במקום אחר, אם לשבת באולם - לפחות שהאוכל יהיה טעים. כשהמלצר שאל בסיום הערב אם נהננו - לא ענינו. הלכנו ויותר לא נשוב.