קפה לפסח

 מה בין קפה לפסח? הרבה יותר ממה שנדמה לכם. אבנר מירב מקופישופ אונליין מבהיר באופן סופי שקפה הוא כשר לפסח, שבדומה לחג גם הוא מסמל חירות ופריחה, ויש לו כמובן תפקיד בליל הסדר: לאושש אותנו מהארוחה הכבדה ומכמויות היין הבלתי מוגבלות ולעזור לנו לחזור הביתה בשלום

הפעם קיבלתי משימה לא קלה. ביקשו ממני לכתוב את הטור על חג פסח. כבר זמן רב אני מנסה להעלות רעיונות בנושא ואני מוכרח להודות שקצת התקשיתי. אחרי מאמצים רבים מצאתי בכל זאת כמה הקבלות בין קפה לחג הפסח, אחרי הכל, פסח מסמל כל כך הרבה דברים: זהו חג החרות, חג האביב, חג שמסמל את אחדות המשפחה ועוד דברים רבים שלא מן הנמנע שגם הקפה מסמל (או לפחות מתקשר אליהם בדרך עקיפה כלשהי).

בראש ובראשונה, נבהיר שהקפה אכן כשר לפסח. אין סיבה שלא יהיה כשר משום שהוא מופק מפרי ולמרות מה שחושבים חלק מהאנשים, הוא איננו קטנייה. בתור ילד מאוד לא אהבתי את ההקפדה על אי אכילת חמץ בפסח. אהבתי עוגיות, פיתות ופיצה, ולא מצאתי למה מצפים ממני לוותר על כל אלו, למה ש''אסבול'' עם מצה ושוקולד בלבד?. אבי, לעומת זאת, צלח כל שנה את הפסח עם קפה שחור ועוגיות קוקוס כשרות לפסח שהיו חביבות עליו במיוחד.

פסח הוא חג האביב והאביב הוא עונת הפריחה. בין אם מדובר בפריחת הפרחים, או בפריחה שנגרמת מהאלרגיה לעונות המעבר, רוב הפריחות מתרחשות באביב. מבחינה זו הקפה הוא עץ יוצא דופן בשל העובדה שהוא לא פורח רק באביב. לאורך כל השנה עץ הקפה מוציא תפרחות לבנות וריחניות המזכירות בצורתן, גודלן וריחן את פרח היסמין, דבר שאינו מפתיע, משום שקפה שייך למשפחת היסמינים.

פסח מסמל גם את חירות העם היהודי. תתפלאו לשמוע שגם הקפה מסמל חירות ובמהלך ההיסטוריה הוכיח לא פעם את תפקידו כ''משקה החופש''. לאורך ההיסטוריה, בתי קפה שימשו מקום מפגש להוגי דעות, פילוסופים ומדינאים ללא הבדלי מעמדות. שליטים שונים, שפחדו מחילופי דעות פוליטיות בפומבי, הוציאו צווי סגירה לבתי קפה ואף אסרו את שתייתו כליל. הסולטאנים שעמדו בראשה של האימפריה העות'מאנית ניסו לאסור את שתיית הקפה מספר פעמים, אך במבחן הזמן, האימפריה העות'מאנית התפוררה והקפה התורכי שרד. מספר מלכים בריטים ניסו אף הם לאסור את שתיית הקפה, אך הקפה ניצח ונצרך באנגלייה עד היום. אם ביציאת מצריים היה זה משה שהוציא את בני ישראל מעבדות לחירות, בתקופה מאוחרת יותר, היה זה הרצל, שידוע שהיה שוכן בתי קפה מושבע (ויש הטוענים שכתב את ''אלטנוילנד'' בעיקר בבתי קפה וינאים) שהצית בליבם את הרצון לחזור לישראל מהגולה.

ויש לקפה עוד רגע של כבוד בפסח. אחרי הקראת ההגדה, אכילת סעודת הפסח ושתיית (לפחות) ארבע כוסות יין לא פלא שאנו מרגישים קצת עייפים. וכשבחצי הלילה אנו מבינים שכעת עלינו לעשות את כל הנסיעה בחזרה מהדודים בבאר שבע או מהסבתא בחיפה, מגיע הרגע של הקפה. אם תשאלו אותי, בטח גם אליהו הנביא סוחב איתו איזה תרמוס קפה, אחרת איך יוכל להתמודד עם כמויות היין שנותנים לו לשתות ולדלג בין כל כך הרבה בתים?