מה שהאמריקאים עוד לא גילו

  השף אורן רון חזר מטיול ארוך בארה''ב ובפיו שאלה אחת: למה לעזאזל באומה הגדולה והמתקדמת ביותר בעולם אי אפשר להשיג קפה נורמלי?

לא מזמן חזרתי מביקור ארוך בכמה ערים בארה''ב. הנופים מדהימים, המרחבים אינסופיים, אפילו האנשים גדולים יותר, אבל דבר אחד לא הצלחתי למצוא: ספל קפה מניח את הדעת. לא שחיפשתי משהו יוצא דופן, לא ציפיתי לקבל קפה כמו זה ששתיתי במילאנו, או אפילו (וזאת מחמאה גדולה) בארץ במקומות מסוימים. אבל משהו בהיגיון שלי אמר לי שאם יש מכונות קפה טובות (ויש) ואם יש פולי קפה טובים (ויש) ואם יש תורים כל כך ארוכים בבתי הקפה, כנראה שמגישים שם קפה טוב, לא?

אז זהו, שלא! בתורים הארוכים, מסתבר, ממתינים האמריקאים הם לקפה הנמכר ביותר בארה''ב, הקפה שמכינים בפרקולטור (מכונה שעובדת על עיקרון הטפטוף). אפשר למצוא אותו בטעמים רבים, החל ממוקה ועד מייפל. האמריקאים גדולים במבחר הטעמים שהם מוסיפים לכוס הקפה שלהם. אבל הטעם עצמו? כמו שאמרו הגששים כמדומני ''קפה בטעם... תה''. פשוט זוועה.

התפריטים בארה''ב מציעים גם קפוצ'ינו (הקפה שאותו ניסיתי בדרך כלל) אך ברוב הפעמים נתקלתי במבטים מוזרים כשהזמנתי קפוצ'ינו, כי זה פשוט ''לא איך ששותים פה...''. הכוסות מפלצתיות במימדיהן: כוס קטנה היא מאג גדול ואני לא רוצה לתאר לכם מה זה ''ענק'' (צריך שתי ידיים רק בשביל להרים את הכוס). בנוסף לכך, הקפה מוגש רותח בטמפרטורה לא הגיונית בעליל. הבריסטות שם (ואני חושש שאני מעליב כאן את המקצוע כי הם לא בריסטות) פשוט לא יודעים לעבוד. כל ניסיון לבקש קפה פושר ולא רותח עלה בתוהו.

גם כשהברמנית המסכנה הזעיקה את בעל המקום כדי להכין לי את כוס הקפה שהחזרתי, לא עלה בידיו להוציא קפה ראוי. ביליתי את זמני בהסתכלות על אופן העבודה של החבר'ה האלה כדי לנסות להבין למה זה קורה. ישבתי בסניף ''סטארבקס'' הקרוב למלוני (היו שלושה, הם מתרבים כמו מקדונלד'ס שם)
והתבוננתי ברצף הלקוחות הממהרים לעבודה ובקצב העבודה היעיל של הבריסטות שאת רוב כוסות הקפה היו שואבים ממיכלים מבודדי-חום ישר לתוך הכוסות הטרמיות שהלקוחות הביאו מהבית. ברגע שהוזמן קפוצ'ינו או כל משקה אחר שדרש הפעלה של מכונת הקפה (אלקטרה מדהימה מנחושת), התור התעכב. מי שהפעיל את המכונה פשוט עשה זאת ל-א-ט. במהירות בה בריסטה ממוצע מוציא שלוש כוסות אספרסו וקפוצ'ינו בלי קצף בסניף ארומה השכונתי, עמיתו האמריקאי הוציא כוס אחת של אספרסו (שרוף) ועוד קפוצ'ינו שאני לא מקנא במי ששתה אותו.

חזרתי על המחקר שלי בסניפים נוספים וגם בעוד רשתות, אפילו בכאלה שהתיימרו להיות בוטיקים של קפה איכותי, ולא מצאתי את אשר חיפשתי. מה שמוביל אותי למסקנה הבאה: הגורם האנושי הוא הבעייתי בארה''ב. לא יכול להיות שיש ציוד כל כך טוב, קפה איכותי ביותר (הבאתי כמה קילוגרמים של פולים לארץ והם מעולים) וחלב נהדר, ואין אפשרות לקבל קפה נורמלי. הבריסטות בארה''ב זקוקות להדרכה ומישהו צריך להרים את הכפפה וללמד את החבר'ה האלה איך מקציפים חלב בלי להרתיח אותו, ואיך לקרר את הראש של המכונה לפני שמוציאים מנה כדי לא לשרוף את הקפה.

בקיצור, אני מציע למי שיש לו קשרים וחולם להקים חברה אמריקאית מצליחה ללכת על זה. מובטחת פה תשואה נאה (וכמובן, אל תשכחו מי נתן לכם את הרעיון). אני אבוא לשתות אצלו קפה, אז אולי כדאי שייזהר.