ארבעת המינים של הקפה

  השנה העברית החדשה נחגגת בארוחות ענק, כינוסים משפחתיים, מתנות, צומות ושאר מסורות. בין כל התפוחים בדבש, היין, הרימונים, הלולב והאתרוגים, מבקש אבנר מירב להזכיר גם את ספל הקפה ולראות בו חלק ממסורת החג.

ארוחת ערב ראש השנה הסתיימה, השולחן כבר מפונה ואמא, סבתא והדודה כבר עורכות צלחות קטנות ומזלגונים המבשרים על בואה של עוגת הדבש המסורתית. כל יושבי השולחן כבדים מכמויות האוכל (לדעתי, אם יחברו את כל שאריות ארוחות-החג של בני ישראל, נוכל להאכיל מדינה קטנה) והיין (לא רק בפסח שותים ארבע כוסות) ואז, סוף סוף נשמעת השאלה: ''מי רוצה קפה?''. כמובן שגופנו העייף משדר למוח אותות מצוקה ואנחנו זקוקים לזריקת מרץ לפני הנסיעה הביתה. לכן, לפחות הנהגים שסביב השולחן ישיבו בחיוב. ברגע הזה, אנו חוגגים מסורת סמויה של ראש השנה שנמשכת כבר שנים: קפה ועוגת דבש.

בשבוע שבין ראש השנה ליום כיפור, מזכיר לנו מזג האוויר שכבר סתיו. לדעתי, ישנן מספר אנלוגיות שניתן לעשות בין הסתיו לבין ידידנו הקפה. הסתיו, כמו הקפה, מגיע גם חם וגם קר, למרות שבמקרה של הסתיו, לא ניתן לבקש מהמלצר שיחליף אותו לחם. ישנם גם אנשים, שבזכות הקפה, מזגם דומה מאוד לזה של הסתיו. הכרתי לא מעט אנשים שמתחילים את היום בסערה ומשלחים ברקים ורעמים לכל עבר, אך אחרי ששתו את הקפה של הבוקר, הם נהיים חמימים ונעימים.

עוד מסורת מוכרת לכולם היא צום יום כיפור שמתחיל, כמו כל חג יהודי, בארוחה גדולה, הלוא היא הארוחה המפסקת. רבים האנשים שמתחילים את הארוחה במרק ומסיימים אותה עם קפה. שני הנוזלים החמימים והטעימים הללו דווקא לא מומלצים לצריכה בארוחה המפסקת. המרק חם, וגורם לאבדן נוזלים מואץ והקפה, משום שהוא חומצי, מייבש את המערכת. כך שאם אתם לא רוצים להתחיל את בוקר הצום עם כאב ראש, כדאי להימנע משני אלו.

נסיים בסוכות. בחול המועד, רבים מאיתנו שמחים לארח ולהתארח בסוכה וחלקנו אף מקפידים שכל ארבעת המינים יהיו בסוכה. אז לרגל החג, החלטתי למצוא את ארבעת המינים של משקאות הקפה: המקביל לאתרוג הוא האספרסו, יש לו טעם והמון ריח. המקביל ללולב (תמר) הוא הקפוצ'ינו, יש לו טעם, אבל בגלל החלב אין לו כמעט ריח. המקביל להדס הוא הקפה הנמס, יש לו ריח אבל אין לו טעם (נו באמת, אתם קוראים לזה טעם של קפה?), והמקביל לערבה הוא קפה הפילטר בסגנון האמריקאי, אין לו ריח ובטח שאין לו טעם.