פויקה עירוני

 המומחה שלי מחכך ידיו בהנאה נוכח המנות הראשונות המוגשות לנו וניגש לעבודה. יותר משהוא אוהב פויקה הוא אוהב בשר, ואנחנו מתחילים לטעום ממחבתות הברזל הלוהטות. הראשונה מכילה Jinja, פטריית פורטובלו, פלפל אדום ותרד טרי קלויים. בשנייה, סינטנה - ריבועי סינטה צלויים, אבל הלהיט האמיתי הם ה- Cape burger, בורגרים קטנים מבשר בקר וכבש.

לרגל הביקור ב''פויקה-בר'' ביפו, ייבאתי במיוחד מירושלים את מי שהיה בנעורינו מומחה הפויקה של הגליל. המומחה שמח על היבוא, מן הסתם, ולמרות שהטיל ספק ב''יכולת של העירונים האלה לעשות פויקה כמו שצריך'', הצהיר מראש שהוא לא פוסל ונותן צ'אנס.

חווית הפויקה העירונית שעמדנו לחוות לא דמתה במאום להווי הפויקה המוכר לנו. אנחנו רגילים לסיר המתלהט לאיטו על גחלים בפינת חמד על גדות הבניאס, וכאן, בר אלגנטי ומואר באדום. אנחנו זוכרים בני משק מסוקסים בסנדלי שורש ומכנסי עבודה מלוכלכות כורעים מעל התבשיל, מערבבים וטועמים, וכאן, שף גבוה ומהוגן טורח במטבח וברמן פלרטטן מגיש את המטעמים בצלחות לבר אליו אנו ישובים. בקיצור, נאלצנו להניח לפנטזיית הפויקה המלווה ברחשי נחל וניחוח סנו-די ולתת לעצמנו ליהנות מתענוגות הפויקה העירוני.

ה''פויקה'', בשכונת נוגה ביפו, בסמוך לתיאטרון גשר, הוא בר-בשר המנסה לתת פרשנות לבישול בכלי הברזל המשוריין, הפויקה. סיר הפויקה הגיע מדרום אפריקה ומקובל להשתמש בו בעיקר בנסיבות ''שטח'', במדורה ופחות במטבח. הפויקה הוא כלי בישול קלאסי לתבשילי קדירה למיניהם ולהכנת צלי, אבל ביפו משתמשים בו דווקא לצליית נתחי אנטרקוט וסינטה ומבטיחים שתבשילי הקדירה יכנסו לתפריט עם בוא החורף.

המומחה שלי מחכך ידיו בהנאה נוכח המנות הראשונות המוגשות לנו וניגש לעבודה. יותר מאשר הוא אוהב פויקה הוא פשוט אוהב בשר, ואנחנו מתחילים לטעום בזהירות משלושת מחבתות הברזל הלוהטות. הראשונה מכילה Jinja, פטריית פורטובלו, פלפל אדום ותרד טרי קלויים. אנחנו פורסים את הפטרייה הענקית לחצי ואני מקבלת את כל התרד. במחבת השנייה, סינטנה - ריבועי סינטה צלויים במחבת לוהט עם עדשים וחמאה. הסינטה לא רעה אמנם, אבל העדשים הם הגורם הממכר באמת במנה הזו. הם עשויים בצורה מיוחדת: קלויים ופריכים עד שאי אפשר לחדול מלנשנשם. אבל הלהיט האמיתי בראשונות הם ללא ספק ה-Cape burger, בורגרים קטנים עשויים בשר בקר ושומן כבש. ''המבורגרים טובים'', אני אומרת למומחה בפה מלא, והוא עונה לי ש''המבורגרים טובים זה עלבון לקציצות המשובחות האלה''. נו, אמר אז אמר, הוא המומחה לבשר.

למנה העיקרית, נתח הסינטה, חיכינו לא מעט. בינתיים הלעיט אותנו הברמן במשקאות, נתן למומחה לנסות וודקה חדשה מעשה ידיו (שצרבה קצת בלשון) וגרם לי בעורמה להציע לו הצעות מגונות. אחרי הטיפול המסור של הברמן היינו מוכנים לעוד בשר, וזה הגיע מלווה בבייבי פויקה חמוד עמוס תפוחי אדמה עם טעם של מדורה. ממנות כאלה בדיוק אני צריכה להיזהר, אחרת אסיים איתן את הערב, אבל המומחה הזכיר לי שבאנו בשביל הבשר ופרס לי נתח נאה מהסינטה שהייתה רכה בדיוק במידה. עברו כמה דקות של שתיקה ולעיסה, לעיסה ושתיקה, ואז שנינו לגמנו בהנאה ובסיפוק, כל אחד מהמשקה שלו. המומחה שתה בירה גברית ואני קוקטייל של נשים. אחר כך נחנו.

באוטובוס, בדרכו חזרה לירושלים, עיכל המומחה את ארוחת הערב הגדולה והטעימה שאכל והרהר בודאי בכך שהייתה לנו יופי של ארוחה בפויקה, אבל יותר מזה היה לנו יופי של ערב. את הלילות החמים על גדות הבניאס לא נחליף בשום דבר בעולם כנראה. בשאר הערבים, בתל אביב סיטי, ייכנס הפויקה-בר בכבוד לרשימת האופציות שלנו לארוחה טובה או לבילוי לילי.

פויקה
תרצה 14, יפו
טלפון: 6814622 – 03