פריז הקטנה שבאלנבי - לה סנטרל

           מאז הכרנו את לה סנטרל, בכל פעם שחושקת נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה אנו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.

סמדי וגיל קרועים על ארוחות בוקר. כבר שנים שכל שישי הם חוגגים שבוע של עבודת פרך בהתפנקות על ארוחת בוקר נינוחה (נינוחות שמופרת רק על ידי ההכנה הנפשית והפיזית לסוף שבוע של ריצת אמוק סביב הילדים). אז יצא ככה, שלמרות שמה הטוב, אל לה סנטרל הגענו רק אחרי שהם סחבו אותנו אליה. מאז, בכל פעם שחשקה נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה היינו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.

הפעם שלא כהרגלנו לאכול שם ארוחות בוקר, יצאנו למשימת בילוש אחר ארוחת הפסטיבל. מצוידים במידע מוקדם (אל תשאלו איך גילינו) התמקמנו על המרפסת בערב אחד של יוני. התמסרו למה שכפי הנראה עומד להיות אחד הערבים האחרונים של רוח קלילה לפני הקרב הגדול של יולי אוגוסט. צאלונים לוהבים באדום מילאו את השדרה ביופי, הכל היה כמו שצריך.

כאמור, מאפי הבוקר כאן, הוגדרו בעינינו כמשתייכים לליגת העל, לאוכל, לא יהיה פשוט לפגוש את הציפיות שלנו.
לראשונות ניתן לבחור בין פטריות ממולאות סלט ירוק ופטה כבד. כיוון שאנחנו למודי סבל מסלטים ירוקים בעיר הגדולה נשארנו עם הפטריות והכבד. לעיקריות ניתן לבחור בין פסטה לה סנטרל, כבד במרסלה, וסטייק פרגיות. למרות ששתי מנות כבד בארוחה אחת הן בדרך כלל מעט יותר מדי, דילגנו על הפסטה, מטעמים של חשיפת יתר לפסטה בבית (ילדים, ילדים).

על הצלחת שהגיעה לשולחן נחו שלוש פטריות שמפניון מצופות בציפוי דקיק ופריך, שעמד בניגוד מושלם לפנים הרך. הן צפו בשלולית רוטב לבן וחלקלק של גבינה. הכל בסדר שאל המלצר? המממ... עניתי מלקקת ומוצצת רוטב מהאצבע בחוסר איפוק ונימוס. הרוטב הזה היה טעיםםםםםםם.
העיסוק עם הרוטב הותיר פטרייה אחת לאחר כך, אלא שאחר כך כבר נרטב הציפוי, והקסם פג. בקיצור, המלצה ראשונה - הפטריות תחילה.

ואז הגיע פטה הכבד. כל תינוק כבר אכל פטה כבד איזה מאה פעם בחיים, כך שדי התבאסנו מזה שנצטרך לטעום עוד אחד. אבל!!! אבל!!! לא פטה כמו של לה סנטרל. למראית עין, מדובר בעוד פרוסה עבה עטופה בשכבת שומן לבנה, ולידה מרקחת דבלים ופלפל שחור (מצוינת ומפתיעה). אבל עשו שם משהו במטבח שהפך את הכבד לכה קליל, ללא ספק משהו שנוגד כל כלל פיזיקלי, כימי או מוסרי הידוע לאנושות. זה לא היה פטה כבד, זו היתה .... בעצם, תצטרכו לטעום בעצמכם כדי להשלים את התואר החסר במשפט הקודם. אפסו מילותי בעברית, ובשתי מילים (בצרפתית): אקסטרה אורדינר.

לעיקריות הזמנו כבד במרסלה על מצע פירה. שמתם לב שלאחרונה הכל מוגש על מצע? וסטייק פרגיות ברוטב צ'ילי מתקתק. הכבד היה עשוי קום איל פו, הפירה היה עובר גם את מבחן הפירה הקפדני ביותר של בתי הגדולה, שפחות או יותר הגיעה לגיל מצוות על בסיס ארוחות פירה עם פסטה פעמיים ביום. על איכות המנה יעיד החיסול המהיר שלה. עם המנה הגיע אגס מבושל ביין, שהוסיף לה ממד של מתיקות תחכום וניגוד של קרירות.
הפרגיות ענו על הציפיות מפרגיות. הבשר הרך והעסיסי שמקבל באהבה כל רוטב טוב, היה עשוי מצוין, אלא שבגמר הצלייה הוא נמסך ברוטב צ'ילי מתקתק מבקבוק, שהעלה מחשבות שאולי בכל זאת עדיף לבחור בפסטה עם הרוטב, שבשמו מתנוסס שם העסק. אחרי הכל כשאתה שם את כל המוניטין שלך בשם של מנה, בטח יש לזה סיבה, לא?

בין לבין לגמנו מקוקטייל הליצ'י הקר, עישנו סיגריה, זכות השמורה ליושבים במרפסת בלבד, וחשבנו לעצמנו, אח, איזו מדינה! אם היינו חיים במקום נורמלי אחרי העבודה היינו יוצאים לטיול רגלי ברחובות עירנו המקסימה, אוכלים ארוחה טובה עם דרינק קטן, והולכים לישון שמחים ומרוצים. אחח, אחחח, איזה מדינה!

* במהלך ימי הפסטיבל הלבן יוגש בלה סנטרל תפריט ארוחת ערב מיוחד ב-75 שקל לסועד.

לה סנטרל
שדרות רוטשילד 29, תל אביב
טלפון: 5667822 – 03