הכינו תה לאט וברוגע, נצלו את האתנחתא הנעימה כדי לשכוח לרגע ''מה עלינו לעשות'', ואולי תזכו למלא קצת את המצברים.
האם להוסיף לתה מים רותחים או כמעט רותחים?, האם זה ''בסדר'' להוסיף סוכר לתה? כמה זמן להמתין לפני שמוזגים את הרויבוס לכוס?
לפני שנצלול אל הטיפים המעשיים, בואו נדבר קצת על העקרונות הבסיסיים להכנת התה: כבר לפני אלפי שנים, זיהו הבודהיסטים בסין כי כוחו של התה טמון בין היתר בטקס הכנתו. הפרוצדורה של הכנת התה מאיטה את קצב החיים, משכיחה את תלאות היום ומביאה לרוגע ולשלווה. שקיק התה, המצאה אמריקאית מתחילת המאה העשרים, הפך את התה ממוצר רוחני למוצר אינסטנט. השקיק הוא ''מקדונלדיזציה'' של התה, אם תרצו. באסיה, מולדת התה, סירבו לקבל את רוע הגזירה. ואכן האסיאתים ממשיכים עד עצם היום הזה לשתות את עלי התה בתפזורת, כפי שהטבע ברא אותם.
לכן העקרון הראשון שלנו הוא: הכינו תה לאט וברוגע, נצלו את האתנחתא הנעימה כדי לשכוח לרגע ''מה עלינו לעשות'', ואולי תזכו למלא קצת את המצברים.
העקרון הראשון מוביל אותנו היישר לעקרון השני: תה איכותי הוא לא מוצר אינסטנט. כמו כל מזון גורמה, הכנתו דורשת קורטוב של תשומת לב. העניקו לתה שלכם אהבה והוא יחזיר לכם אהבה כפולה ומכופלת! הקדישו מעט תשומת לב לטמפרטורה של המים ולמשך הזמן של החליטה, ותופתעו לגלות שהתה שלכם עוד יותר טעים ממה שחשבתם.
העקרון השלישי והחשוב ביותר: הכנת התה צריכה להיות חווייה כיפית. המטרה היא להכין תה שכיף לשתות אותו. אין כל סיבה להקפיד על כללי ההכנה אם הם פוגמים לכם בהנאה. לכן, אם אתם אוהבים תה ירוק עם סוכר, הרגישו חופשי לשתות אותו עם סוכר! אז מה אם היפנים והסינים שותים בלי...
כעת, מספר טיפים מעשיים שיפיקו מהתה שלכם את המקסימום שיש לו לתת (ויש לו...):
1. השתמשו בכלי חליטה מתאים: עלי תה בתפזורת לא נמסים במים. אם תשימו עלי תה בספל ותמלאו מים, העלים יצופו ולא יהיה נוח לשתות. לכן רצוי להשתמש בכלי חליטה שיאפשר להפריד בין העלים למים. אפשר להשתמש בקומקום תה עם מסננת פנימית. אפשר גם להשתמש בכדור חליטה (כזה שממלאים בו עלים ומניחים בתוך ספל או קומקום). אפשרות נוספת היא להשתמש בקומקום ללא מסננת פנימית, וכשהתה מוכן למזוג אותו לתוך הספל דרך מסננת מטבח רגילה. ניתן גם להשתמש בפלאנג'ר (French press), המכשיר המשמש גם להכנת קפה פילטר: מוציאים את המסננת, מכניסים עלים וממלאים במים, מכסים ומשאירים את המסננת למעל. בתום ההכנה לוחצים את המסננת למטה ומוזגים לספל.
2. כמות התה: באופן כללי, מספיקה כפית אחת של עלים עבור ספל תה סטנדרטי (דהיינו, 2.5 גרם תה עבור 200 מ''ל מים). אם אתם מכינים במאג, שימו שתי כפיות תה. כשמכינים בקומקום תה, הוסיפו כפית אחת נוספת ''בשביל הקומקום''.
3. אופן החליטה: ''חליטה'' פירושה: השריית עלי התה במים. לא מדובר על בישול על האש. אמנם בהודו ישנו מנהג להכין תה תוך כדי בישול על האש יחד עם תבלינים וחלב (צ'אי). אך לצורך כך משתמשים ההודים בתה זול וגס. כשמדובר בתה צעיר, עדין ואיכותי (כמו של אוצ'ה) בישול התה על האש לא נדרש וגם לא רצוי.
4. טמפרטורת המים: לכל סוג תה טמפרטורה המתאימה לו. תה שחור אוהב מים רותחים. חליטות צמחים (למשל רויבוס), גם כן אוהבות מים רותחים. לעומת זאת, תה ירוק ותה אולונג אוהבים מים חמימים אך לא ממש רותחים. באופן אידיאלי: 70-80 מעלות לתה ירוק, 80-90 מעלות לתה אולונג. כשמכינים תה ירוק או אולונג, תנו למים להתקרר מספר דקות לאחר שרתחו, או עיצרו את הרתיחה כשמתחילות להיווצר בועות זעירות במים.
5. משך זמן החליטה: ככל שהתה ''ירוק'' יותר, כך זמן החליטה שלו קצר יותר. להכנת תה ירוק מספיק להשרות את העלים במים 1-2 דקות. לאולונג המתינו 2-3 דקות. תה שחור וחליטות צמחים דורשים 3-5 דקות. כשהזמן הסתיים, עיצרו את החליטה: סננו ומיזגו את התה לספלים, או הוציאו את כדור החליטה או המסננת עם העלים מתוך הקומקום והניחו בצד. אם תשאירו את העלים זמן רב מדי במים, התה עלול לקבל טעם מר.
6. הוספת סוכר: המתקת התה היא יותר עניין תרבותי מאשר עניין לחוקים וכללים נוקשים. במזרח הרחוק לא נוהגים להמתיק את התה. בטיבט אף נהוג להוסיף לתה מלח! לעומת זאת, באנגליה, רוסיה, הודו ומדינות ערב נוהגים להמתיק את התה, ועוד איך! לכן, אם התה טעים לכם יותר עם סוכר, הרגישו חופשי והמתיקו כאוות נפשכם. את הסוכר מומלץ להוסיף בסוף ההכנה.
7. אחסון נאות: עלי תה בתפזורת יכולים להשתמר תקופה ארוכה, גם לאחר פתיחת האריזה, בתנאי שבתום כל שימוש תקפידו לסגור את האריזה באופן הרמטי. תוכלו גם להעביר את התה לצנצנת אטומה. מומלץ לשים בארון קריר, מוצל ויבש. עדיף לא במקרר.
לטיפים נוספים היכנסו לאתר של אוצ'ה www.ocha.co.il.
