חדש: שגב נתניה

"בצק אפוי עם תבשיל בשר מתובל, עלים ירוקים, פסטו כוסברה וצ'ילי. כשמדברים על שילובים בין מזרח למערב מתכוונים בדיוק למנה כזו - שמצד אחד מזכירה את הלחמא בעג'ון המסורתי של הסבתא מסוריה ומצד שני משתמשת בבצק איטלקי משובח..." אבי לוטם יצא לבדוק את החדשה הכשרה של משה שגב בנתניה, וגילה שכאן יוצר השף פרשנויות מסקרנות ומפתיעות למנות המוכרות והאהובות שלו. שומרי הכשרות - היה שווה לחכות!

שביזות יום א' היא מושג שאלעד ואני לא מכירים. חברים מהתיכון בלב ובנפש, בעלי עסקים שקמים בבוקר לטרוף את העולם עם הידיעה שהכל אפשרי. יום ראשון בערב היה, אם כן, תזמון מושלם עבורנו ללכת לחגוג את פתיחת השבוע עם ארוחת ערב במסעדת שגב הכשרה בנתניה שנפתחה לפני כחודשיים.

בזכות המוניטין המצוין של שגב יכולנו לנחש שיהיה מוצלח, אבל לא ידענו עד כמה. ההפתעה הראשונה חיכתה לנו בכניסה. למרות שהמסעדה ממוקמת במתחם הסינמה סיטי בנתניה, היא בעלת כניסה נפרדת, וכבר מהצעד הראשון במקום אפשר להרגיש את שינוי האווירה והשילוב המנצח בין איכות, שירות והנאה. המארחת קיבלה אותנו בחיוך גדול ובשעה שהושיבה אותנו הבחנו שהמסעדה מלאה כמעט לגמרי.

מצעד מנות פתיחה

התיישבנו ואחרי כמה דקות הגיע מבחר גדול של מנות ראשונות למרכז השולחן. המבחר מתחלף בהתאם לעונה וליצירתיות השף. אנחנו זכינו ליהנות מסלט הנבטים האגדי של שגב שהיה טעים ומעט ספייסי בזכות הקרמל צ'ילי. מנה ראשונה נוספת היא חלת שבת ממכרת המוגשת עם עגבניות מגורדות, מלח ים ושמן זית. קערת חומוס קטנה הגיעה עם פתק מהשף ובחתימתו המבקש לוודא שבכל ביס לקחנו גם מתבשיל העדשים וגם מגרגירי החומוס והטחינה. את ההמלצה חתם שגב בהאשטאג #ככהאניאוהבאתזה. מחווה קטנה שמחברת את הסועד למטבח ברגע. מילאו את השולחן גם פלאפל עם צמחי תבלין ורוטב לימוני משובח, סלט רענן, קריספי גוואקמולה, כרובית בקארי ואפילו סיר מרק. כל אלה ביחד עם הקוקטייל המעולה על בסיס אפרסק יצרו תחושה של חגיגה בפה ובלב.

דואט מזרח ומערב

בזמן ההמתנה הקצרה למנות העיקריות קיבל אלעד הודעה משמחת שאחותו בדרך לחדר הלידה. סף ההתרגשות עלה והשיחה שלנו שרגילה ללכת למחוזות העסקיים נדדה באופן טבעי אל המשפחות, הילדים וחיי היום-יום. ראשון הגיע לחמא בעג'ון - בצק אפוי עם תבשיל בשר מתובל, עלים ירוקים, פסטו כוסברה וצ'ילי. כשמדברים על שילובים בין מזרח למערב מתכוונים בדיוק למנה כזו - שמצד אחד מזכירה את הלחמא בעג'ון המסורתי של הסבתא מסוריה ומצד שני משתמשת בבצק איטלקי משובח. מיד אחר כך הוגש בעיצוב ובהקפדה שאי אפשר להתעלם ממנה סנדוויץ' קבב. שלוש לחמניות ממולאות בקבב מתובל עם סלט קטן, שקדים וטחינה. לא התאפקנו ורצינו לנסות לא רק את קטגוריית אש ותנור אלא גם את המחבתות. הלכנו על ניוקי תפוחי אדמה ופטריות. ניוקי טריים מוקפצים עם ציר בקר, עגבניות מיובשות ורוזמרין. מנה לא פחות ממושלמת.

שוקולד חובה אכן חובה

בביס האחרון צפצף שוב הנייד ובישר שהצירים היו מדומים והאחות שבה לביתה כלעומת שבאה. זה אפשר לנו להרגע ולהביט סביב. המסעדה מעוצבת בטוב טעם, עציצים וירוק בכל פינה, מבני עץ ובקבוקי יין שיוצרים אווירה חמימה וביתית. גם כאן, בדיוק כמו באוכל, מורגשת ההקפדה על כל פרט ופרט. בינתיים הקונדיטוריה של שגב החלה להגיע לשולחן. לקחנו, איך לא, קינוח שנקרא שוקולד חובה. כשמו כן הוא. עוגת שוקולד עשירה המוגשת עם גלידה ונוגט. העזנו וביקשנו גם את הסופגניות של שגב שהפתיעו לטובה באווריריות שלהן ובגודל המדויק. ניסינו גם את הפררו שגב, מנה ייחודית לסניף שהייתה מתוקה ומעודנת.

בדרך הביתה סיכמנו לעצמנו את החוויה: השירות נהדר וללא ספק מעל הרמה הנהוגה בישראל. האוכל כשר, מגוון ובכמויות, והאווירה מזמינה ונעימה. הבטחנו לעצמנו שלמסעדה הזו חייבים לחזור יחד עם כל המשפחה.