יוליה תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פילה לוקוס בקארי אדום וחלב קוקוס מוגש עם אורז לבן ואפונת וואסבי. מנה טעימה ולא גדולה במיוחד. החריפות של הקארי מאוד החמיאה ללוקוס וחשבתי לעצמי שזו גרסה מעניינת ל"חריימה" תאילנדי..." הרחק מהמולת הנמל, בפינה שקטה בצמוד לקו הים, גילה יונתן שטרנברג את יוליה, הכובשת בסערה את ההרפתקנים והשמרנים כאחד עם תפריט אקלקטי מרתק וחווית אירוח כובשת מהבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה

בשבת האחרונה נסענו לבלות בוהריים משפחתיים בנמל תל אביב. עקב העומס ואתגרי החניה אני מעדיף לא להגיע לשם בסופי שבוע אבל אפילו אז, עדין מדובר באחד המקומות החביבים עליי בעיר. הילדים התרוצצו וטיפסו בגן השעשועים המשוכלל, קבוצות בני הנוער צמודים לסמארטפון חיפשו אחרי פוקימונים והרבה אנשים בבגדים צמודים וזוהרים מדי רצו הלוך ושוב לאורך הטיילת במה שנראה כאימון הכושר השבועי. כשאני רואה אנשים עושים כושר, מיד אני נעשה רעב ומזל שבנמל יש מגוון אופציות קולינריות לא רעות בכלל.

יורדי הים


סנדוויץ' עם קצת דג בבסטה של שרי הרינג בשוק הנמל, אויסטרים מהדוכן בשוק, פיש אנד צ'יפס ב-Pier 23 ואם אתם מחפשים משהו "רציני" יותר, תמיד אפשר לבקר בקיטשן מרקט המצוינת. לפני מספר שבועות שמחתי להוסיף לרשימה שלי את יוליה. יוליה שוכנת בקצה הדרומי של הנמל, סמוך לחוף מציצים המיתולוגי ואת המקום הקימו צמד המסעדנים ותיק, מיכה סול ודני איתן, שבזמנו הריצו גם את מסעדת בויה הפופולארית. המסעדה מציעה מגוון תפריטים שמשתנים במהלך היום, מארוחות בוקר מעניינות עם קריצה למוטיב הימי (ארוחת בוקר דייגים, קרוק פופאי), דרך עסקיות צהריים ולקראת ערב התאורה מתעממת והמקום הופך למעין לאונג'-מסעדה-בר עם תפריט אלכוהול עשיר ותפריט מגוון עם השפעות ים תיכוניות, איטלקיות ואפילו אסייתיות.

קוקטייל חמצמץ לכוס יין להתחלה ולאט לאט החלו לזרום המנות לשולחן. קרפצ'יו טונה מתפריט הספיישלים, שרימפס בחמאת עגבניות ואוזו, סביצ'ה ופוקצ'ה המוגשת עם שלושה מתבלים ביתיים. הטונה הייתה טעימה מאוד ותובלה בעדינות שהדגישה את איכות הדג הטרי. ה-מנה מבחינתנו בסיבוב הזה הייתה מנת השרימפס עם טעמים עזים של אניס וחמיצות טובה מהעגבניות. כאן גם הפוקצ'ה עזרה לנו ואת שארית הרוטב טבלנו וניגבנו בהנאה. למרות שהמנה הייתה קרה מדי, הסביצ'ה היה טוב, חמצמץ, טרי והפרופורציות בין הדג-פרי-ירקות היו טובות. אישית, אני מאוד אוהב כוסברה ואין ספק שזהו הטעם הדומיננטי במנה אז אם אתם לא מחובבי הז'אנר, עדיף להזמין משהו אחר.

דגים, בשר ומה שביניהם


התלבטנו קצת על העיקריות ולאחר שיחה קצרה על המלצרית, השתכנענו שכדאי לנו להזמין מנת בשר מהספיישלים – אנטריקוט 450 גרם מרמת הגולן. מלח, פלפל מאוד פשוט היא אמרה אבל הנתחים מצוינים ולא כדאי לכם לפספס. אמרה וצדקה. הסטייק היה עסיסי ומלא טעם ונצלה מדיום בדיוק כפי שביקשנו, חריכה וקראסט טוב מבחוץ – אדמדם מבפנים, לא צריך יותר מזה. לעיקרית השניה הזמנו את הפילה לוקוס בקארי אדום וחלב קוקוס מוגש עם אורז לבן ואפונת וואסבי. מנה טעימה ולא גדולה במיוחד. החריפות של הקארי מאוד החמיאה ללוקוס וחשבתי לעצמי שזו גרסה מעניינת ל"חריימה" תאילנדי.

צ'ייסר קטן לפני הקינוח וכאן אני חייב להמליץ על ה-"בויה" – מעין טארט טאטן שבמקור מוגש עם תפוחים אלא שביוליה מחליפים את התפוח בבננות מקורמלות וגלידת וניל איכותית. לוקח עשרים דקות להכין את המנה אבל בהחלט מומלץ לחכות ואם אתם סתם עוברים בנמל תל אביב ומחפשים פינוק מתוק ומושחת, בהחלט כדאי להיכנס ולהזמין.