Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> פיש מרקט תל אביב

פיש מרקט תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פרוסות הגבינה המושחמות-חמימות מונחות על מצע לבנה-צאן חמצמץ, וכל הלבן-לבן הזה מעוטר בכתום של קרם פלפלים קלויים, אדום של עגבניות שרי וירוק של עלעלים טריים..." שפרה צח מגיעה לפיש מרקט בתל אביב ומגלה מקום יפהפה בצבעי כחול ים ולבן של חופש, תפריט חלבי-כשר המתמחה בדגים ומוזיקה יוונית סוחפת.

אומרים שבני זוג נעשים דומים עם השנים. ממקור אישי אני יכולה להעיד שזה נכון, לפחות בכל הנוגע להעדפות קולינריות. הנה למשל האיש שלי, שעד החתונה היה מוכן לאכול דגים רק אם הם מגיעים בצורת גפילטע-פיש, הפך במשך הזמן לחובב דגים לא קטן. עד כדי כך שכשהוא שומע שלמסעדת הבשרים האהובה עליו "מיתוס" יש אחות חלבית שמתמחה בדגים - "פיש מרקט", הוא מחליט שזה שווה בדיקה מקרוב. מחליט – ומקיים.

טברנה יוונית בלב תל אביב


בניגוד לצבעי השחור-אדום ששולטים במסעדת האם, "פיש מרקט" מעוצבת כטברנה יוונית בצבעי לבן וכחול. את נקודות הצבע מספקים דוכן עם ירקות טריים מצד אחד וקיר מדפים ועליו צנצנות מחמצים ביתיים מצד שני. עיצוב שכמו אומר לסועדים: כאן הכל טרי והכל מוכן במקום. תרגישו בבית.

מתחילים בבחירת היין שילווה את הארוחה. בתחום הזה עדיין אין בינינו הסכמה. הוא כמעט תמיד יעדיף את המרלו, במקרה זה של "ירדן", עמוק ועוצמתי בטעמיו. אני, לעומתו, חובבת בלנדים עם קברנה, כך שיין החודש בא לי טוב – אלטיטיוד של ברקן, שהוא בלנד חלק ופירותי של קברנה וסוביניון בלאן. בעניין האוכל, לעומת זאת, שוררת בינינו תמימות דעים שמגש המאזטים שלקחנו כפתיחה הוא שיחוק: כיאה לטברנה, יש בו גבינת פטה בזעתר, צזיקי עם קונפי שום והמון שמיר קצוץ, לבנה סמיך, עלי גפן ממולאים, ובראש כולם – איקרה נהדרת ודג בכבישה ביתית, מוצק וארומטי, שאי אפשר להפסיק לנשנש. עוד הסכמנו, גם אם קצת מאוחר מדיי, שהיה עדיף אם היינו מתאפקים ולוקחים את לחם הבית הטעים ללא גבינת הפטה המתובלת שכיסתה אותו ונמסה לתוכו. זו אמנם הייתה תוספת ששדרגה את הלחם למנה בפני עצמה, אבל הפריעה לו לשמש כבסיס נייטרלי לליווי המאזטים. נזכור את זה לפעם הבאה.

חלום של חלומי


שתי המנות הראשונות ממשיכות את אותו קו של פינוקי חיך, בדגש על טריות ושילוב רכיבים צבעוני ומשמח. האחת היא "סטייק" חלומי, אותה גבינה דחוסה מהמטבח היווני המיועדת לטיגון, שזוכה כאן לטיפול מלכותי: פרוסות הגבינה המושחמות-חמימות מונחות על מצע לבנה-צאן חמצמץ, וכל הלבן-לבן הזה מעוטר בכתום של קרם פלפלים קלויים, אדום של עגבניות שרי וירוק של עלעלים טריים. בשנייה מככב קרפצ'ו לוקוס ורדרד, מעוטר בשמן זית ובתלוליות קטנות של לבנה, שטעמו העדין מקבל קונטרה עוקצנית מפרוסות של צנונית, פלפלוני צ'ילי וזיתי טאסוס חמוצים-מרירים.

ותודה על הדגים


גם בעניין העיקריות יש בינינו הסכמה. למרות הפיתויים מצד מחלקת הפסטה, בדמות רביולי, ניוקי וארנצ'יני, אנחנו הרי כאן בשביל הדגים. צורת הכנה מועדפת – פילה. המחלוקת היחידה היא בשאלה איזה דג. הוא מעדיף את ה"בשריות" של המוסר, שמודגשת בזכות רוטב שמנת-פסטו עשיר, שבתוכו משתכשכים גם ניוקי שמנמנים ונימוחים. אני, מצידי, מעדיפה את הטעם העדין יותר של הלברק, בתיבול מינימליסטי שנותן כבוד לבשר הלבן והעסיסי, יחד עם ירקות שורש קלויים שמוסיפים לווית טעם וצבע בלי לגנוב את ההצגה. כך או כך, שתי המנות מעולות.

במתוקים לסיום אין לו התלבטויות. בעניין הזה הוא עקבי לאורך כל השנים: קרם ברולה הוא תמיד הקינוח האולטימטיבי. ובכל זאת הוא מוכן גם לטעום מזה שלי – עוגת גבינה בצנצנת, עשויה שכבות של קרמבל פריך וקרם גבינה מתוק-במידה, עם שכבת קרמל מלוח מעל, שילוב טעמים ומרקמים שזוכה אפילו ממנו לציון לשבח.