"פתחנו עם מנה שובבה ומרעננת של יאם פלא טוד, עם קריספי בייבי אנשובי, עגבניות שרי ועשבי תיבול, המעטפת הפריכה של הדגיגים הקטנים הוסיפה קראנצ'יות נהדרת וכל טעמי הרוטב היו מאוד מאוזנים והשתלבו למנה פיקנטית וטעימה...". בנגקוק לא רק בחלומות - ליאור פנחסי מגלה את הטעמים, הריחות והצבעים של אוכל הרחוב התאילנדי בטייגר לילי, שבמתחם שרונה מרקט תל אביב
יש לי וידוי. כבר הרבה זמן שהחלומות שלי נעשים יותר ויותר מוזרים ויותר ויותר מוחשיים. כשאני מתעורר, אני עוד חושב לרגע שאני במרדף משטרתי, או שנחלצתי ברגע האחרון ממלתעות תנין... לוקח לי כמה שניות להתאפס ולהבין איפה אני נמצא.
בימים האחרונים החלומות שלי מתמקדים בחו"ל, ולא סתם בחו"ל, בתאילנד. כמעט מדי לילה אני מוצא את עצמי משוטט ברחובות בנגקוק, מטייל בשדות האורז ובעיקר מסתובב בין דוכני הרחוב ואוכל בננה לוטי. בבוקר, כשהטעם המתוק עוד בפה, אני מתאכזב לגלות שמחכה לי רק קפה ומקסימום כריך מעופש. אז החלטתי לעשות מעשה ולקפוץ לטייגר לילי המדוברת, שמתמחה באוכל רחוב תאילנדי. החלטתי ללכת לסניף שבשרונה מרקט, שנפתח לפני כשנה וחצי ולא לאחיו הבכור בן ה-4 מרמת החייל, כי סִקרן אותי לראות איך המסעדה משתלבת במתחם, ואם אוכל הרחוב התאילנדי טעים שם כמו בחלומות שלי.
מרחוב הארבעה לרחוב הקוואסן
הגענו בשלישי בערב למסעדה שמחה ומלאה בסועדים. בשנייה שנכנסנו, העיצוב תפס לנו את העיניים. הרגשנו שנכנסנו לרחוב בתאילנד. צבעוניות חמה וססגונית, אווירה וניחוחות של שוק תאילנדי, שלטים ועגלות רחוב, ריהוט עץ, כלי הגשה אותנטיים, מעין אי קטן בתוך האי שנקרא שרונה מרקט.
השף והשותף יניר גרין, שמדלג במרץ בין שני הסניפים שלו, היה במקום והסתובב בין הסועדים, אז ניצלנו את ההזדמנות לשמוע על המקום ממקור ראשון. הוא סיפר לנו שהם מתמקדים רק במטבח התאילנדי ולא מתפתים לשלב מטבחים אסייתיים אחרים כמו שנהוג לעשות במחוזותינו. הוא אמר שפעם בשנה הוא בתאילנד ושתמיד הוא חוזר משם עם עוד טעמים ורעיונות חדשים ומעדכן קצת את התפריט, ושתמיד מה שמנחה אותו זה טריות ואיכות חומרי הגלם ונאמנות לטעמים התאילנדיים המסורתיים. לכן הוא גם מביא במיוחד מתאילנד צוות טבחים שאחראים על ההכנה. הסתקרנו ורצינו להמשיך להציק לו עוד בשאלות, אבל הוא פשוט אמר שנתחיל לאכול והכול כבר יהיה לנו ברור.
שמות מסובכים, אוכל פשוט וטעים
התחלנו עם קוקטיילים מרעננים שיכניסו אותנו למוד של חופשה בתאילנד. לי – קוקטייל רוח קרירה בקוסומוי עם ג'ין, מידורי מתקתק ולימון סחוט עם נגיעות מלפפון כתוש ונענע. לה – קוקטייל ליצ'י פוקט עם ליקר פסיפלורה ומיץ אננס טרופי.
התפריט העשיר סקרן אותנו ורצינו לנסות כמה שיותר מנות, אז החלטנו לחלוק הכול. התחלנו עם שתי ראשונות חמות ושתיים קרות. די מהר המנות זרמו לשולחננו, ואנחנו זרמנו איתן בהנאה רבה. פתחנו עם מנה שובבה ומרעננת של יאם פלא טוד, עם קריספי בייבי אנשובי, עגבניות שרי ועשבי תיבול, המעטפת הפריכה של הדגיגים הקטנים הוסיפה קראנצ'יות נהדרת וכל טעמי הרוטב היו מאוד מאוזנים והשתלבו למנה פיקנטית וטעימה.
את היאם פאד תאי רום מיט חיסלנו יותר מהר מהזמן שלקח לנו להגיד את השם. פירות ים (מולים, שרימפס וקלמרי) בווק עם אטריות אורז, עלי פאקצ'וי ושאלוט ברוטב צדפות ושום. חגיגה בפה. היאם טואה, סלט שעועית ירוקה עם עוף, משחת צ‘ילי, חלב קוקוס וביצה קשה מעל, היה מפתיע ומוצלח במיוחד. השעועית הייתה עשויה במדויק, טעמי המתוק-חריף השתלבו בהרמוניה והטריות המרעננת הייתה מאוד מורגשת.
כמובן שלא ויתרנו על אחת ממנות הדגל במסעדה – סום טאם שמכינים במסעדה בעמדה מיוחדת מול עיני הסועדים. סלט פפאיה ירוקה עם עגבניות שרי, בוטנים, שום, לימון, רוטב דגים, סוכר דקלים וצ‘ילי חריף. איזו חריפות נהדרת עטפה את המנה המצוינת הזו. טריות, פריכות ואיזון טעמים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
לצד המנות לקחנו גם סטיקי רייס, אורז דביק בכלי במבוק, שהתגלה כנהדר לניגוב הרטבים מהצלחות.
אחרי סיבוב פתיחה כזה מוצלח, הבנו כבר למה יניר התכוון. כל מנה גילתה לנו עוד מגוון מעניין, עוד רובד טעמים שיוצר הרמוניה בפה, עוד צבעוניות, טריות וקראנצ'יות, עוד טעמים פרשיים וקלילים. פשוט אוכל שמח.
עטופים בטעמים
עד שהגיעה המנה הבאה, התרשמנו מהתפריט המגוון, ובעיקר מהעובדה שברוב המנות מגלים המון גמישות ומאפשרים בחירה בין עוף, פירות ים, בקר, בשר לבן ואפילו טופו, כך שיש מענה לצמחונים, לנמנעים מגלוטן ועוד.
המשכנו עם מרק טום יאם עם פירות ים, פטריות שמפיניון, עגבניות שרי, שאלוט, צ‘ילי, כוסברה, חלב קוקוס ושלושת התבלינים המרכזיים במטבח התאילנדי: קפיר ליים, למון גראס וגלנגל. בכלי אותנטי יפה עם מצקת, קיבלנו מנה ענקית שיכולה להספיק אפילו לחמישה סועדים. כל טעם עטף אותנו מכיוון אחר. מתיקות חלב הקוקוס, חריפות הצ'ילי וחמצמצות הליים. מרק עשיר, מעודן ומדויק.
עוד לא הספקנו להתאושש, וכבר נחתה על שולחננו מנת ביניים עונתית – פאק בונג. סלט עלי תרד תאילנדים קריספיים, שבחרנו הפעם לקחת עם טופו. מנה קלילה ומיוחדת עם רוטב עשיר של צדפות, שום, צ‘ילי, קריספי שום ופלפל חריף מוחמץ.
כאוהבי קארי מושבעים, היינו חייבים לנסות גם את אחד מתבשילי הקארי, ובחרנו בפאת פת, תבשיל חלב קוקוס בקארי אדום עם עוף, פלפל אדום, בזיליקום, שעועית ירוקה ובמבו שוט שהוסיף את הטעם המיוחד שלו. מנה עשירה ומנחמת שהגיעה בליווי אורז שנהנה לצלול ברוטב המענג.
סיום בקלאסה
למתיקות המפנקת בסוף, לא התפתינו לקינוח השוקולדי והלכנו על שתי קלאסיקות תאילנדיות. הטפיוקה עם פירות, ערמוני מים וקרם קוקוס, עשתה את העבודה. הבננה לוטי הצטיינה כיאה למעמדה כאחת ממנות הדגל כאן. בצק פריך במילוי פרוסות בננה מקורמלות ורכות עם חלב ממותק, קוקוס קלוי וסורבה קוקוס שהעניק חמצמצות מעודנת ואיזן את המתיקות.
לגמנו באטיות מקנקן חליטת הלמון גראס, ג‘ינג‘ר ונענע, וגנבנו עוד כמה רגעים של שלווה לפני שנחזור לשגרה. יש לי הרגשה שאני יודע על מה אני הולך לחלום בלילה...
