אישימוטו אבן יהודה

"נתחי פרגית שמנמנים ורכים הונחו על מצע של אורז שחום בתוספת פלפלים, נבטים, בצל ואגוזי קשיו פריכים. רוטב הסויה הורגש היטב במנה אך לא במידה שהשתלט עליה..." אם אתם מכורים לטעמים מהמזרח הרחוק, אם אתם מחפשים ארוחת צהריים משביעה לילדים ואם אתם גרים באזור השרון או מגיעים לשם לפגישות עבודה - מסעדת אישימוטו באבן יהודה - היא בחירה מושלמת. חגית גרוס היתה, טעמה והתמכרה.

אנחנו לא נוהגים להזמין אוכל הביתה. וכשזה קורה פעם ב... זה לעיתים מתגלה כאכזבה. מכירים את זה שהאוכל לא דומה למסעדה, במובן הרע של המילה? אולי בגלל זה כל כך הופתענו כשקיבלנו את המשלוח מאישימוטו. היה כל כך טעים, טרי ומושקע שהחלטנו לקפוץ למסעדה ולהכיר את הדבר האמיתי – מקרוב.

אסייתית שכונתית שמעירה את לב השרון

אישימוטו היא מסעדה אסייתית שכונתית הממוקמת בלב האזור המסחרי של אבן יהודה, ברחוב הראשי לצד בניין המועצה המקומית. ברחוב עצמו יש עוד כמה מסעדות חלקן ותיקות וחלקן חדשות, אבל רק אישימוטו מחזיקה מעמד כבר חמש שנים בלי למצמץ.

נכנסנו למסעדה קטנטנה מסוג המסעדות שהגודל בהן מטעה. ביקרנו בה בשעות הצהריים והתפוסה המלאה לא הסגירה את גודל המקום. מה שנקרא: השלם עולה על סך חלקיו. ניסינו לפענח מהו סוד הקסם של אישימוטו - מה גורם ללא מעט משפחות מיישובי השרון הסמוכים לאבן יהודה, לתושבים המקומיים ולאלה המחפשים מנת סושי לארוחת הצהריים לבחור דווקא באישימוטו?.

התמקמנו באחד השולחנות הצמודים לספה רחבת הידיים עמוסה בכריות נוחות, וניגשנו למלאכה. את הסושי המוכר היטב (בעיקר מהמשלוחים) החלטנו להפקיר בצד הפעם ולדגום מנות אסייתיות אחרות מהתפריט.

הגודל כן קובע!

המלצרית החיננית המליצה על סלט אצות ועל הקריספי רול כמנות ראשונות. הופתענו. בדרך כלל במסעדות שמכבדות את עצמן (ורק את עצמן) גודל המנות הראשונות הצטמצם בארץ למושגים של "דגימות". מעין ביס וחצי עטוף בפירור לחם וזהו. באישימוטו מפגינים אהבה מכל הלב. לפנינו הונחה קערת סלט מלאה בכל טוב: אצות ווקאמה, טופו, אטריות שקופות, מלפפונים, פלפלים, כרוב, שומשום ונבטים במחיר מצחיק ובגודל שיכול להספיק בכיף למנה עיקרית במסעדה אחרת.

הקריספי רול התגלה כחגיגה לעיניים ולחיך. שתי יחידות אגרול במילוי ירקות מוקפצים ואטריות שקופות הסתדרו להם על המגש בצורה מגרה ומעוררת תיאבון. לא היה להן שום סיכוי להינצל. הן נטרפו עד תום כולל רוטב הטריאקי ששביל ממנו עיטר את הצלחת.

מסיבת זלילה – טייק 1

בלי הרבה מקום בבטן אבל עם סקרנות רבה למנות העיקריות, המשכנו הלאה. כאן בחרנו שתי מנות ספיישל של אישימוטו, והפעם היתקשנו לעמוד בגודל המנות. בשלב כלשהו בארוחה היה נראה כאילו אנחנו אוכלים מהצלחת אבל היא לא מתרוקנת.

מנת הקאד פאי (כן כן קאד פאי) הייתה מלהיבה ביותר, נתחי פרגית שמנמנים ורכים הונחו על מצע של אורז שחום בתוספת פלפלים, נבטים, בצל ואגוזי קשיו פריכים. רוטב הסויה הורגש היטב במנה אך לא במידה שהשתלט עליה. המנה השנייה הייתה נודלס בקר שהגיעה לוהטת במיוחד. נתחי אנטריקוט, נודלס שחומים, פטריות, בצל, כרוב, פלפל בחלב קוקוס וסויה מתובלת מילאו את הקערה עד תום בנדיבות נדירה במחוזותינו. המלצרית הקפידה להביא לשולחן את המנות שיצאו לפי סדר הכנתן בלי גינונים מיותרים ובתזמון פשוט מושלם.

מסיבת זלילה (שיצאה משליטה) - טייק 2

לא, לא הצלחנו לסיים את העיקריות וביקשנו לארוז הביתה אולי מתוך רצון סמוי לשחזר את חוויית המשלוח הנפלאה שהביאה אותנו למסעדה מלכתחילה. אבל לוותר על הקינוחים? בגלל חוסר מקום בבטן? זה באמת לחלשים. אז הקשבנו למלצרית (שוב) מה שהתברר כדבר חכם בדיעבד. אחרי שסיימה לפרט את מגוון הקינוחים ומחינו את הריר רק ממשמע התיאורים, בחרנו בקינוח אחד שנשמע מסקרן במיוחד. "הטובלרון". שוב ציפינו לקבל במחיר שננקב צלוחית עם פיסת קינוח המהווה הומאז' לממתק השוקולדי האהוב אך שוב התבדינו. אל השולחן הגיעה מנת קינוח פנטסטית ובעיקר גדולה. עוגת הטובלרון היא בעצם פאדג' שוקולד קפוא ממולא בקרם נוגט ופצפוצי בוטנים שהתפצחו בפה בשלמות טהורה. אלמלא היינו נשואים זה לזו, אין לי ספק כי זו הייתה מנת הדגל בתפאורה מושלמת להצעת נישואים מחודשת.

אספנו את עצמנו מהספה הנוחה והבטנו איך המסעדה התמלאה לה בינתיים בילדים שבאו לאכול משהו אחרי בית ספר, אמהות עם ילדים קטנים, צעירים שבאו להפסקת צהריים מהעבודה ואנחנו, זוג שהתאהב מחדש באסייתית שכונתית ומדליקה.