Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> כתבת ביקורת על חמדה עוגות אבן גבירול תל אביב

קפה חמדה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"לשולחן הגיעה חצי ג'בטה פתוחה גדולה ועליה בשר רוסטביף משובח, חרוך בדיוק במידה, מוקפץ עם בצל, פטריות, שום קונפי, עסיס עגבניות וטחינה. מנה צבעונית ומצוינת שעושה שמח בפה..." ליאור פנחסי, קפה חמדה שברח' אבן גבירול תל אביב

"אז מי היום מהרשימה?", שאלתי את טל. "הערב 'קפה חמדה'. התגעגעתי לקפה השכונתי שלי", ענתה.לפני שהיא עוזבת לקנטאקי עם משפחתה לעבודת מחקר של מינימום שנתיים, טל החליטה לחזור אל בתי הקפה והמסעדות האהובים עליה בעיר, אל כל אותם מקומות שתוכל להתרפק על טעמיהם אי שם ב"ארץ המישורים". "הרשימה הטל-אביבית", היא קראה לה. "ותבין, לקפה חמדה יש מקום של כבוד ברשימה", אמרה. "כשגרתי בשכונה, זה היה בית הקפה שלנו. ארוחת בוקר מצוינת, אוכל ביתי טעים, איכותי ומזין שאני יודעת שגם אני אהנה ממנו וגם הילדים שלי. ולא פחות חשוב – נעים כאן. אווירה משפחתית. אתה כבר תראה".

ובאמת, איך שהתיישבנו, הבנתי על מה היא דיברה. בית הקפה הקטן, המשלב בתוכו חנות לממכר עוגות, מאפים וקונפיטורות, הוא מעין אי קטן של חמימות ורוגע בלב רחוב אבן גבירול הסואן. האווירה שכונתית, הלקוחות מכירים אחד את השני, ותיקי השכונה קוראים עיתון בניחותא ליד שולחן של צעירים עם אופניים. אין כאן את אווירת ה"תבוא-תאכל-תלך" של רשתות בתי הקפה הפזורות ברחוב. כאן מרגישים בבית.

זו בדיוק הייתה הכוונה של בנות חמדה – לירון, הילה ושרון, כשפתחו את בית הקפה ב-2010. לשמור על עקרונות המשפחתיות והפשטות שינקו מבית אמא. לפני שנתיים החליטו לשים את הדגש על אוכל ביתי. הילה והשף נדב רז, שהצטרף לפני חודשיים, נכנסים כל בוקר למטבח ומבשלים אוכל טרי מהשוק, כששיתוף הפעולה המוצלח ביניהם ניכר בכל מנה. מעבר לתפריט הקבוע, יש גם מנות פתוחות שהלקוחות הקבועים מבקשים. הילה קשובה מאוד ללקוחות, אשר מחליפים איתה מתכונים, מסתמסים איתה לשאול מה ספיישל היום, ואם למישהו ממש בא על המיטבולס של חמדה, היא תכין במיוחד בשבילו.

לפתיחת התיאבון, לקחנו לביבות גזר (מנה משתנה), שהגיעו פריכות, טעימות וקלילות והתחברו נהדר אל רוטב האיולי ועשבי תיבול הסמיך. פתיחה נהדרת. למנה השנייה בחרנו קרפצ'יו סלק וקולורבי. מתוך הצלחת קרצו לנו עיגולי סלק וקולורבי דקים ויפים עם שבבי תפוחי-עץ מעל ברוטב חמצמץ עדין. מנת בריאות שחוסלה במהירות.

לעיקרית, טל לקחה את הפלפלים הממולאים הטבעונים, וחייכה אליהם כמו אל חבר טוב שלא פגשה הרבה זמן. שני הפלפלים הגדולים מולאו בנדיבות באורז, עדשים כתומות, שמיר ושום קונפי. "מזכירים את הממולאים של אימא שלי, אבל כאן הם באמת עושים אותם ברמה גבוהה מאוד. וזה ממש לא רק לטבעונים", טל סיכמה בנחת.

אני בחרתי בסנדוויץ' הרוסטביף, פרי יצירתו של השף נדב. לשולחן הגיעה חצי ג'בטה פתוחה גדולה ועליה בשר רוסטביף משובח, חרוך בדיוק במידה, מוקפץ עם בצל, פטריות, שום קונפי, עסיס עגבניות וטחינה. מנה צבעונית ומצוינת שעושה שמח בפה.

שבעים ומרוצים, התרשמנו מעבודות האמנות התלויות על הקירות. בית הקפה מארח שלא למטרות רווח עבודות אמנות מתחלפות, המוסיפות לאווירה הייחודית והחמימה של המקום.

שבעים שבעים, אבל כמובן שאי אפשר לסיים ארוחה אצל חמדה בלי קינוח הדגל – עוגת השמרים המפורסמת של סבתא, העוגה שבעצם ממנה הכול התחיל. כל מי שעובר באבן גבירול או ליד הקונדיטוריה בקרליבך יודע שאי אפשר לסגור את הפינה בלי עוגת השמרים. הפרוסה הייתה נדיבה, לחה ומתוקה בדיוק במידה, כשמרגישים את הטאץ' של סבתא בכל ביס. לקחנו גם עוגת גבינת מסקרפונה-פירורים בכוס, שהייתה טעימה מאוד וסיימה לנו ארוחה מוצלחת.

"אז מה, קנטאקי, הא?", חייכתי לטל. "דיר באלאק אתה לא בא לבקר אחרי חודשיים", השיבה, "ואל תשכח להביא איתך עוגת שמרים מחמדה, ואולי גם פלפל ממולא ואיזה קוסקוס עם מפרום, ככה שיהיה טעם של בית".