Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת מלגו ומלבר בתל אביב

מלגו ומלבר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"סרטנים כחולים בתפוזים וציר סרטנים, היא אחת מאותן מנות נדירות של סרטנים שטעמתי, שעליהן ניתן לומר בפה מלא שהמנה שווה את ההתעסקות בפיצוח הזרועות ובכרייה של בשר הסרטן מתוך השריון..." אדם בר, בר דגים ופירות הים, מלגו ומלבר תל אביב

אני לא אחד כזה שמאמין ב"פינה מקוללת". רציונליסט, מה לעשות. קחו למשל את פינת רוטשילד-מזא"ה. מסעדות נפתחו ונסגרו שם על בסיס שבועי, עד שבא "השולחן" של עומר מילר, ו"סגר את הפינה" להרבה שנים, כך זה נראה.

לכן גם לא התרגשתי כשחברים אמרו לי למהר ולבקר ב"מלגו ומלבר", בר פירות הים שנפתח בשדרות רוטשילד, מול הבימה. כשאמרו לי למהר, הם התכוונו להמליץ על המקום, אבל גם להזהיר אותי, כי ב"פינה המקוללת", לא בטוח שהמקום ישרוד. אז בתור אדם רציונלי, לא מיהרתי. מקום טוב – יפרח וישגשג, בלי קשר להיסטוריה של המיקום שבו הוא נמצא. אז לכבוד יום ההולדת של ד', שגר ממש קרוב, לקחתי אותו למלגו ומלבר.

ההתחלה היתה מבטיחה – לוגו קטן. כל כך התעייפתי ממקומות שמכריזים על קיומם בפונט בגודל שני מטר. פונט קטן - סגולה לביטחון עצמי גדול... מלגו ומלבר, אם אתם במקרה לא דוברי ארמית כשפת אם, פרושו "מבפנים ומבחוץ". מבפנים ומבחוץ מתייחס לארכיטקטורה של המבנה (שזורמת בין המרפסת שבחוץ, לבר שבפנים), אבל גם לתפריט היינות (שעוד נחזור אליו...) ולמטבח, שמשלבים בין אלמנטים מקומיים וזרים.

אז התמקמנו לנו על הבר, ונתנו לאווירה הנעימה של המקום לנשוב לכיווננו. אוכלוסיה צעירה, נעימה לעין, אבל בלי אטיטיוד. מקום שמח, שהיית יכול להביא אליו גם את ההורים כדי שירגישו שהם חווים את החוויה התל-אביבית במלואה.

התפריט מתבסס על דיג מקומי, ולא נעזר בתוצרת של חקלאות ימית כלל, אפילו לא כשחקני חיזוק. המשמעות היא שהתפריט מגמיש את עצמו בהתאם למה שעלה לרשת באותו יום. התפריט נחלק ל"ירקות" הכולל מנות מסקרנות כמו סלט עגבניות שרופות, וסלט כרובית עם לימון כבוש וטחינה, "דגים נאים", ואפילו הרשו לקרפצ'יו שייטל להתגנב לפרק הזה של התפריט, "מהימה לפלנצ'ה" "טרי מהבילו למחבת (הבילו היא אחת מסירות הדיג שמספקות את הדגה למסעדה) ו"פריכים שאוכלים עם הידיים". את רוב המנות אפשר לקבל בגרסה קטנה ובגרסה גדולה.

אז פתחנו בפתיחה מרשימה ומבטיחה: נתחי פלמידה כבושה בשמן זית וזרעי עגבניות. המנה הצליחה לשמר את הטעם העדין והנפלא של הפלמידה הטרייה, ולשלב אותה עם ניחוחות מרומזים יותר ופחות של ציפורן, זרעי שומר וכוסברה, בצל קצוץ וטבעות פלפל חריף. מנה מנצחת. כדי להירגע מהפלמידה, טעמנו גם מהלחם (הטרי והחם) שהגיע עם מטבל צ'ימיצ'ורי פשוט וטעים. שתי מנות נוספות מאגף ה"נאים" שניסינו, היו סשימי פלמידה עם פלחי תפוז, צנונית ושאטה, ומנה של טרטר טחון, עם שזיפים על אנדיב. גם בשתי המנות האלו, הרגשנו שבמלגו ומלבר מהלכים בהצלחה על החבל הדק הזה, שבין לתת לדג החי לבטא את טעמו העדין, לבין להעז ולשדך לו בני לוויה מעניינים ומפתיעים, מבלי לתת להם להשתלט ולהאפיל עליו. את המנות הראשונות ליווינו עם גוורצטרמינר של לוריא. עדין, פרחוני ודבשי, הוא הולך וכובש לו מקום בתור הגוורצטרמינר הטוב בישראל, וגם בתור "עזר כנגד" מופתי, למנות הראשונות של מלגו ומלבר.

התקדמנו: סרטנים כחולים בתפוזים וציר סרטנים, היא אחת מאותן מנות נדירות של סרטנים שטעמתי, שעליהן ניתן לומר בפה מלא (תרתי משמע) שהמנה שווה את ההתעסקות בפיצוח הזרועות ובכרייה של בשר הסרטן מתוך השריון. מנה יצירתית, שחיברה באופן נפלא את הסרטן עם הרוטב המענג. מנה מסעירה לא פחות הגיעה אלינו מהפלנצ'ה: מעורב פירות ים על קרם חציל ושעועית ירוקה. פירות הים מתכתבים במנה הזאת התכתבות נעימה וידידותית עם הטעם המעושן החזק של החציל השרוף, ועם הבצל הסגול, העגבניות והשעועית הירוקה שניצלו על הפלנצ'ה. מנה שאי אפשר להישאר אדישים אליה.

בשלב הזה עברנו לבלנד אוסטרלי מוצלח של גווירצטרמינר ואמרלד ריזלינג, DB (דה בורטולי) שילוב רענן וארומתי מחצי הכדור הדרומי. בכלל, יש במלגו ומלבר בחירה מוצלחת מאד של יינות בוטיק מקומיים, ויינות מוצלחים מחו"ל, בעיקר מהעולם הישן (איטליה, צרפת) וגם "עולם חדש" (אוסטרליה, ארגנטינה). כאן המקום גם לציין את השרות, שמצליח להיות מקצועי וידען, מבלי לאבד את החביבות, והנון-שלנטיות.

קינחנו בגרסה מקומית של קרם שניט, שהורכב מעלי פילו ממולאים בקרם פסיפלורה. וכן, זה טעים בדיוק כמו שזה נשמע (ואפילו קצת יותר). מלגו ומלבר – ברוכים הבאים לשכונה!