Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת ראצ'ה בירושלים (לשעבר)

ראצ'ה בירושלים (לשעבר)


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"חזה מולארד צלוי וצוואר כבש ממולא בשזיפים - שתי המנות היו נדיבות וטובות מאוד, אך המנה של צוואר הכבש הייתה פשוט נהדרת..." יונתן שטרנברג מדווח על המנות הגרוזיניות האותנטיות המוגשות בראצ'ה ירושלים (לשעבר).

לאורך השנים יצא לי לטייל ברחבי העולם די הרבה, חלק במסגרת העבודה וחלק סתם בשביל הכיף. ביקרתי במזרח הרחוק מספר פעמים, גם בצרפת, אנגליה, ספרד, איטליה, טורקיה, צ'כיה ומדינות נוספות במערב ומזרח אירופה, מספר ביקורים במדינות שכנות, נסיעות לצפון ודרום אמריקה ועוד. כמובן שבכל הנסיעות והטיולים המרכיב הקולינרי הוא חשוב מאוד ותופס חלק נכבד מהלו"ז שלי.

אחד המקומות שנמצא בראש רשימת היעדים בהם עדין לא ביקרתי הוא גיאורגיה או בשמה הישן גרוזיה. חבל ארץ ירוק ועשיר בקווקז עם אוכל מצוין, תרבות עשירה ונופים מרהיבים, כך מספרים חברי שביקרו. כדי להמחיש כמה הם אוהבים את מולדתם, אגדה עממית מספרת שכשחילק אלוהים את אדמות העולם בין העמים השונים, הגרוזינים היו עסוקים בשתייה ואכילה ופספסו את מקומם בתור. כדי לנסות ולתקן את שנעשה, הזמינו הגרוזינים את אלוהים לארוחה. אלוהים נעתר להזמנתם ונהנה עד כדי כך, שהחליט לתת להם את חלקת האדמה ששמר לעצמו.

למרות שעדין לא יצא לי לבקר, לשמחתי עולים מגיאורגיה פתחו מספר מסעדות ברחבי הארץ שם ניתן לטעום ולדגום מהמטבח העשיר והייחודי שמאפיין את המקום. מטבח שעושה שימוש רב ב'ירוקים' ועשבי תבלין טריים, אגוזים, רימונים, בשר כבש, מאפים ארומאטיים במילויים שונים, לחמים מיוחדים, מרקים ועוד.

אחת המסעדות הגרוזיניות הטובות בארץ שוכנת ברחוב החבצלת שבירושלים ונקראת ראצ'ה, על שם אזור בגיאורגיה עם שם זהה. המסעדה הוקמה לפני כשנתיים על ידי משפחת שימשילשווילי שהיגרה ארצה בשנות ה-70 ופתחה את המקום כדי לשתף ולחלוק את תרבות האוכל והאירוח הגרוזינית שנהוגה בביתם. לילי אחראית על האווירה והאירוח ומרגע שנכנסים למסעדה, אי אפשר שלא להתרשם. נברשות וכורסאות בסגנון עתיק, שטיחים, כוסות טקסיות וסמוברים, צבעים עזים ומוזיקה שמחה, הכל נבחר בקפידה כדי לתת חוויה כוללת. ישראל האח, אמון על המטבח כאשר אמו מגיעה בבקרים כדי לוודא שהמאפים נעשים בצורה מדויקת ולפי המסורת. האב מכין את הצ'צ'ה שהוא, השיכר הגרוזיני הלאומי שנמזגת במקום. תשאלו את הברמן/מלצרית אם יש במלאי ואל תוותרו על צ'ייסר אחד לפחות. אחרי השלישי כבר תתחילו לדבר גרוזינית...ובקיצור, כל המשפחה מגוייסת ותורמת להשלמת החוויה.

ארוחה גרוזינית מסורתית נפתחת עם סלטים ומאפים ואנחנו טעמנו את הפטריג'אני – חצילים במילוי אגוזי מלך וירוקים קצוצים שהיה מצוין, האיספנחי – מעין טפנד או ממרח של תרד טרי, חומץ ואגוזים, ומז'אוואבי ירקות מוחמצים וכבושים שהולכים נהדר עם הצ'צ'ה. כמה דקות לאחר מכן קיבלנו את החובלי – מאפה מסורתי ממולא בצל וציבוריאקי – חצאי סהר של בצק דק, שמולאו בבשר כבש וטוגנו עד פריכות. מדובר בגרסא גרוזינית משודרגת של סמבוסק ומבחינתי, רק בשביל המנה הזו כדאי להגיע לראצ'ה. אל תשכחו לטבול או לנגב את הצ'יבוריאקי ברוטב הטחמלי - רוטב חמצמץ וממכר על בסיס שזיפים ירוקים.

למנות העיקרית בחרנו מנה אחת מתפריט המיוחדים – חזה מולארד צלוי וצוואר כבש ממולא בשזיפים. שתי המנות היו נדיבות וטובות מאוד, אך המנה של צוואר הכבש הייתה פשוט נהדרת. שונה מאוד מזו שמגישים במסעדות ערביות, בשר הכבש היה רך, מתקתק ומלא בטעם והשתלב בצורה נהדרת עם השזיפים. עוד צייסר של צ'צ'ה ואני רואה בזווית העין את לילי מגבירה את המוזיקה ומתחילה להרקיד חלק מהסועדים שישבו בשולחן האבירים הסמוך לכניסה.

כשמגיעים לראצ'ה חשוב לדעת שלא מגיעים רק בשביל האוכל, אלא באמת מגיעים לחוויית אירוח גרוזינית אותנטית, ביתית ושמחה. אם לפני הביקור בראצ'ה רציתי לבקר בגיאורגיה, הרצון רק התגבר. מה שבטוח, אם הביקור דומה לביקור במסעדה, יהיה טיול טעים ושמח מאוד!

אגב, בימי ראשון בערב מהשעה 21:30 יש הופעות חיות ובימי רביעי מ- 21:30 מציינים בראצ'ה ערב גרוזיני עם מוזיקה בלקנית וריקודים ובימי שישי בצהרים, לילי עורכת קבלת שבת.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש