שפר ביר גרדן

"ואז הגיעו אהוביי, הספייר ריבס, בתיבול מתוק של צ'אטני אפרסק ומשמש. השף העדיף במנה זו לקרוץ יותר למזרח מאשר להגיש את המנה בתיבול האמריקאי הקלאסי וצדק בהחלטתו..." קרין אביב בשפר ביר גרדן ברמת ישי

לאחר התלבטות קצרה קבענו שנצא הערב למסעדת שפר ביר גרדן. לא מן הנמנע היה שהוא יעצום את עיניו וידמיין מלצרית באווארית מהדסת בין השולחנות הצפופים עם כעשר כוסות בירה בכל יד ומגישה לו כוס של ליטר צונן בשפה של סרטים מפורסמים. אני עצמתי את עיניי ונזכרתי בביר גרדן במינכן בו שתיתי בפעם הראשונה ליטר שלם של בירה ובעצם זהו... יותר מזה אני לא זוכרת.

פקחנו את עיננו והתעוררנו באיזור התעשייה של רמת ישי. לא, זה לא איזור של מוסכים, זה איזור קניות חדש ומתפתח עם אוירה מפונפנת באוויר, כזאת שתושבי העמק יכולים להשרות.

אז ביר גרדן קלאסי זה לא, אבל ביסטרו זה כן. מקום מעוצב באיפוק אלגנטי המשרה אווירה של פאב עם אוכל גורמה של מסעדה. תוך כדי שיחה עם שחר וחגי הבעלים, הבנו שהם מביאים איתם ניסיון של שנים במסעדנות ושהם לא כאן להרפתקה חולפת. מטרתם לבנות מותג שכוחו בקהל לקוחות איכותי, "מבין ענין", קהל שיודע להנות ולהעריך חומרי גלם איכותיים וטריים. בליווי מוסיקה טובה ברקע (לעיתים יש גם הופעות חיות) התחלנו את המסע.

המסעדה שמה דגש בתפריט שלה על מאכלי ים ומנת הדגל היא פאייה פירות ים הכוללת קלמרי, שרימפס, סקאלופ, מולים שחורים וונגולי על בסיס אורז המוקפץ עם זעפרן, עריסה ושאר ירקות מכוסה בפארמיג'אנו ראג'יאנו איטליאנו. רק מהתיאור אפשר להתעלף, מנה מדהימה ברמות על.

לשולחן זרמו קרוסטיני סרדין כבוש על סלסה ורדה, יחד נמסו בפה והטעמים השתלבו באופן הרמוני. ספשייל אסאדו לבן עם ירקות בגריל ברוטב, שאני הייתי בטוחה שהיה שמנת, אך הופתעתי לגלות שהמרקם העדין והנימוח בפה התקבל משילוב של קרם חציל עם טחינה – מנה מיוחדת ונדירה.

ואז הגיעו אהוביי, הספייר ריבס, בתיבול מתוק של צ'אטני אפרסק ומשמש. השף העדיף במנה זו לקרוץ יותר למזרח מאשר להגיש את המנה בתיבול האמריקאי הקלאסי וצדק בהחלטתו. על שיפוד הגיעו שרימפס בעטיפת בייקון עשויים בגריל על מצע ירקות. מנה שמוכיחה שקיבוץ גלויות של ים ויבשה מצליח בצלחת.

האוכל המזוהה יותר עם פאב ולצורך העניין עם ביר גרדן, לא אחר לבוא ואז הגיעה מנת רוסטביף בלחמניה עסיסית מרוחה ברוטב איולי ומעליה חרדל דיז'ון איכותי. לרגע חשבתי שמצאתי בול את המנה הכי טובה ללוות את הבירה אבל את הטוב ביותר שמרו לנו יודעי הדבר לסוף. זוג נקניקיות על צלחת עץ בליווי כרוב כבוש, חרדל די'זון ופוטיטוס הגיחו מהמטבח העמוס וגרמו לנו להרגיש שחגיגות האוקטוברפסט עברו ממינכן לרמת ישי.

בתחום הקינוחים ביקשתי להשאר במחוזות גרמניה ולא ויתרתי על השטרודל תפוחי עץ שהגיע כמובן עם גלידת וניל איכותית. הוא והשמרנות שלו, הלכו על טראפלס שוקולד שהוכנו מחומרי הגלם האיכותיים ביותר. שתי המנות היו מאוד טעימות.

הבר המעוצב להפליא מציע ישיבה סביבו ומניסיון אוכל להעיד, כי זה המקום הכי כיפי לסיים את היום בשיחה עם הברמן/נית. המקום נותן כבוד למבשלות בירה ויקבים מקומיים. אין ספק שיש לנו תוצרת מקומית להתגאות בה בתחום זה. במודע הבעלים לא מכניסים בירה ויין מהזן היותר מסחרי, גם בתחום הזה המקום מציע חוויה עם טעם של עוד.

הפרסום הכי טוב, לטענת הבעלים, הוא מפה לאוזן, אז המלצתי לכם חברים: לכו, תתרשמו, תטעמו, בטוח תהנו ותשלחו עוד ועוד חברים לערב מהנה ואיכותי שלא דומה לשום דבר בקרבת מקום.