"אחרי שטעמתי מגוון גדול מאד של מנות וגם הערכתי את עניין העקביות, אני יכול להגיד בפה מלא שזוהי אחת המסעדות הטובות בעיר..." יונתן שטרנברג חוזר למסעדת החצר של השף מוטי אוחנה בירושלים
עמית מארצות הברית אמר לי פעם שהוא כותב על מסעדות רק אחרי שהוא מבקר בהן לפחות פעמיים ועדיף שלוש, ובכל פעם משתדל להזמין מנות שונות. כך הוא מצליח לספוג את החוויה האמתית במסעדה, להבין את ההיצע הקולינרי של השף, לוודא שהיא עקבית (בהנחה שהרושם הראשון היה חיובי) או לתת לה הזדמנות שנייה.
זו הייתה כנראה הפעם החמישית או השישית שהגעתי למסעדת החצר (פעמיים מתוך אלו היו למטרות כתיבה), ואחרי שטעמתי מגוון גדול מאד של מנות וגם הערכתי את עניין העקביות, אני יכול להגיד בפה מלא שזוהי אחת המסעדות הטובות בעיר.
העיצוב של מסעדת החצר, שממוקמת במתחם תחנת הרכבת הישנה ששופץ באחרונה, הוא חמים ומודרני וגם שומר על אווירה ביתית. בנוסף לכך, יש למסעדה גן אירועים גדול שיכול להכיל כ-300 אורחים. מתחם תחנת הרכבת בירושלים נמצא כרגע בשלבים הסופיים של פרויקט חידוש, שיכלול כמה מסעדות חדשות, ברים ואטרקציות נוספות.
אבל בואו נחזור למסעדת החצר. אחרי שהשף מוטי אוחנה סיים את לימודיו במוסד הלימודים הקולינרי המכובד הקורדון בלו שבסידני, אוסטרליה, וגם עבד בכמה מסעדות בכל העולם, הוא החליט לחזור למולדת ולהדגים את כישורי המטבח שלו. לפני כארבע שנים הוא פתח עם כמה שותפים את החצר, כאן הם מציעים מבחר מרשים של סלטים טריים, בשרים, דגים, קדירות ואפילו כמה מנות פסטה – כולן כשרות וטריות. חשוב גם לציין שתפריט היין של המסעדה מציע מבחר ישראלי נאה, במחירים שהם בין הנמוכים שראיתי.
פילוסופיית הבישול של אוחנה ראויה להערצה. הוא מתעקש להשתמש במרכיבים מקומיים וטריים בלבד ומדגיש את חשיבות העונתיות, מבלי להתפשר על האיכות. אחרי שדיברנו מעט על קצבים, ספקי פירות וירקות ודייגים, ניכר שהוא עובד עם הטובים ביותר.
אחרי שבחנו את ההיצע הזמנו את תפריט הטעימות, ולמעשה הופקדנו בידי השף, שבחר בעבורנו את המנות. ניסיתי בעבר את תפריט הטעימות של המסעדה, והפעם שמחתי לגלות שלמעט כמה מנות ספורות, כל השאר היו חדשות או הוכנו ברגע האחרון ואינן מופיעות בתפריט הרגיל. התחלנו עם מגוון מאזטים. האהוב עלינו היה הכבד הקצוץ המעולה שכלל שמאלץ ובצלים מטוגנים פריכים, ופקוס – מלפפון ארמני פריך פרוס שהוגש עם זילוף שמן זית.
הבאות בתור היו מגוון מנות המבוססות על דגים, חלקם נאים וחלקם מבושלים – צלעות לוקוס פריכות בטיגון עמוק עם זיגוג אסייתי חמוץ-מתוק, סביצ'ה והמנה האהובה עליי – טוסטיני עם אנשובי כבושים טעימים. הם היו מוצקים, טריים, תובלו במידה מדויקת של מלח ומלאו טעמים, הייתי יכול בקלות לאכול מהם צלחת שלמה. מנת דגים ייחודית נוספת הייתה מחווה למעורב הירושלמי הקלאסי שהוכנה מקוביות דגים שנצלו על הגריל עם הרבה טחינה ועמבה. לא מנה שהולכת טוב במיוחד עם יין, אבל אם אתם מהסוג שאוהב טעמים עזים, כדאי שתטעמו.
הבאה בתור הייתה צלחת עם שקדי עגל, עגבניות מיובשות והפתעות נוספות. שקדי העגל נצלו במידה מושלמת: יציבים מבחוץ ועדיין לחים ועסיסיים בפנים. גם נהנינו מריזוטו מושחת וטעים שכלל שקדי עגל, חזה אווז מעושן, פטריות ופואה גרא – הטעמים השלימו זה את זה והשתלבו יחד לכדי מנה עם ארומות עשירות וטעמי אדמה.
אחרי שנחנו כמה דקות, הגיעו המנות העיקריות – סטייק פריים ריב ואחריו אסאדו עגל ברוטב ברביקיו בהכנה ביתית. האסאדו הנימוח היה טעים גם כן, גם אם מעט מלוח מדי. אחרי שהוא נצלה בתנור במשך שמונה שעות, אוחנה פרס אותו וחילק לנתחים נדיבים.
אפילו צלחת קינוחי הפרווה הייתה טעימה והוצגה בצורה יפה מאד – טארט שוקולד-ערמונים, מרציפן, פירות טריים, מקרונים – אספרסו בשבילי ותה נענע בשביל הגברת, ומובן שהיינו מרוצים. לסיכום הביקור הזה, תפריט הטעימות של מסעדת החצר הוא בהחלט בין הארוחות הטובות בעיר, מומלץ לבוא רעבים.
