בכל תחנה מספיק להראות לילדים דוגמה אחת, והדמיון שלהם יקח אותם למקומות שלא נותר לנו אלא לקנא בהם.
אוכל וילדים יכולים ללכת נפלא ביחד.
בהכנה של האוכל יש שילוב של ריחות, צבעים, צורות, מירקמים וכמובן טעמים שונים שהילדים נהנים לחקור. אם יש סיכוי שילד יהיה מוכן לטעום פטרוזיליה או ברוקולי, הרי זה כאשר שאר הילדים נמצאים סביבו וגם הם טועמים ומנסים מכל הבא ליד.
לכן, כאשר מארגנים הפעלה לילדים כדאי להוסיף גם מרכיבים בריאים, לצד המתוקים. הפעלה של אוכל יכולה להיות מורכבת ממספר תחנות, כשהילדים עוברים באופן חופשי מתחנה לתחנה. כדאי להמנע ממגוון גדול מידי של חומרי גלם בתחנות של יצירה עם אוכל – זה גורם לבילבול.
הפעילויות המתוארות כאן מתאימות לגילאי 5-10.
ילדים קטנים יותר יכולים להנות מהן עם עזרה של מבוגר או אח/ות בוגרים יותר.
לפני שמתחילים
• כדאי לאפשר לילדים ליטול ידיים: אם מדובר בקבוצה גדולה, אפשר להניח קערה גדולה עם מי סבון ומגבות נייר.
• בתחילת הפעילות כל ילד מקבל צלחת או מגש שעליו הוא יכול להניח את היצירות שלו. כדאי לרשום את השם בהיקף של הצלחת, כדי שניתן יהיה לקרוא את השם גם כשהצלחת מלאה.
• אפשר להציע לילדים חולצות טריקו גדולות – כדי שלא ילכלכו את הבגדים.
• כדאי לפרוס מפות חד פעמיות על השולחנות, כדי להקטין את הנקיונות בסוף הפעילות.
• מניחים את חומרי הגלם בצלוחיות על השולחן. אפשר להשתמש בצלוחיות חד פעמיות.
• בכל תחנה מספיק להראות לילדים דוגמה אחת, והדמיון שלהם יקח אותם למקומות שלא נותר לנו אלא לקנא בהם.
• קצת בטיחות: כדאי לקנות פלסטרים צבעוניים. הילדים שוכחים מהר מאד מכל פצע כאשר הם נפגשים עם הפלסטרים המקסימים האלו.
• כדאי להציב בכל תחנה מבוגר או ילד בן 13 ומעלה. לפני הפעילות מתדרכים אותם והם יעזרו לשאר הילדים שבאים לתחנה.
חומרים : מלפפונים, צנוניות, תבלין ציפורן (לא טחון), גזר, וקיסמי שיניים
הכנה מראש: שוטפים את הירקות (אין צורך לקלוף). מלפפונים חותכים לרוחב ל-2-3 גלילים. צנוניות קטנות יכולות להשאר שלמות (ישמשו לראשים) לא כדאי לקצוץ את השורש – הוא יכול לשמש כאף או כזנב. העלים הקטנים שיוצאים מהצנונית יכולים לשמש כשערות. צנוניות אחרות אפשר לפרוס לעיגולים, ולחצאי עיגולים. גזר אפשר לפרוס לעיגולים. כמו כן אפשר לחתוך גזר לרוחב לשניים וכל חלק לחתוך לרבעים לאורך – כך מתקבלים מעין מוטות.
התחנה: מכונית לדוגמה: לוקחים גליל של מלפפון ומשכיבים אותו על משטח העבודה. נועצים לרוחבו שני קיסמים – אחד בכל קצה, אלו הצירים. דואגים שהקיסם יבלוט מהצדדים. מצמידים לכל קצה של קיסם עיגול של צנונית או גזר. כעת יש לנו מכונית. להכנת הנהג לוקחים צנונית שלמה ומצמידים אותה, בעזרת חצי קיסם, לחלק העליון של המכונית. דואגים שהשורש יהיה מלפנים – מעין אף ארוך, והעלים מאחור יהיו שערות. מצמידים שני מקלות ציפורן מצידי האף – כעיניים.
הכנת עוגיות
חומרים הדרושים: חמאה, סוכר חום, קמח, מלח; צלוחיות וכפיות חד פעמיות; כפות למדידת המרכיבים; תבנית אפיה.
הכנה מראש: מדפיסים או כותבים שלטים עם הכמויות של המרכיבים השונים: ''1 כף חמאה'', ''2 כפות קמח'', ''1 כף סוכר חום'', ''קורט מלח''. לילדים קטנים אפשר לצייר את הכפות על השלטים.
גוזרים משולשי קרטון באורך של כ-3 ס''מ (למשל גזורים מאריזה של דגני בוקר) וכלי כתיבה (לרישום השם)
התחנה: מניחים את חומרי הגלם על שולחן ארוך. כל ילד מקבל צלוחית חד פעמית וכפית לעירבוב. כל ילד עובר בין המרכיבים השונים ומודד אותם לתוך הצלוחית שלו. כאשר כל החומרים בצלוחית, הוא מערבב את המרכיבים לבצק (בהתחלה בעזרת כפית, ואחר-כך בעזרת הידיים). כל ילד מעצב לבד את העוגיה שלו ומניח אותה על תבנית האפיה. לסיום, לוקחים משולש קרטון ורושמים עליו את השם ונועצים אותו בתוך העוגיה. הקרטון אינו נשרף באפיה. כאשר התבנית מתמלאת, לוקחים אותה לאפיה. רצוי שהתנור לא יהיה בתחום הגישה של הילדים – מטעמי בטיחות.
