"מרכיבי הרוטב המפורסם עטויים מעטה סודיות כבד ביותר. מפרסומים זרים נוכל לציין שהם כוללים פרחי תימין, כבדי עוף, חרדל דיז'ון ושלושה שאנסונים..." מוריס פייבוש מתענג על המטבח הצרפתי של ביסטרו ויין בהרצליה פיתוח
הרצליה פיתוח בשעת צהריים הפכה זה מכבר לחדר אוכל אחד ענק עבור רבבות הייטקיסטים מורעבים בין כתיבת שורת קוד למשחק פלייסטיישן שצובאים על המאכליות השונות. ההיצע גדול, המלצרים רצוא ושוב והעלות על חשבון הבוס. מיתון, מישהו?
אך אליה וקוץ בה. כנראה מתוך מיאוס במאבק הבלתי פוסק על לוע המשקפופר התורן, שהותיר לא מעט פשוטי רגל בשטח, עשו המסעדנים ששרדו, כך נדמה, אגודה אחת ובנוהל מתואם היטב של שכפול תפריטים, פרודוקטים, מחירים ופלייליסטים הביאו לעולם את הקרטל האכזרי ביותר מצפון לרמלה (ובשביל לחסוך מעצמי תביעות דיבה אוסיף ואציין ט.ל.ח ואני בהחלט מתלוצץ).
שהרי ההיגיון פשוט: יש שפע סועדים לכל המאכילים בלאו הכי. ואנחנו הפרייאים, לעולם לא מתים, אז למה שלא לעגל כמה פינות ולהאכילנו בלוקשים? עינכם הרואות: כמה פעמים בשנה החולפת פגשתם במסעדה אקראית באותו קבב טלה חפון על מקל קינמון ומונח אחר כבוד על לאפה מאושכנזת? או בחציל קלוי בטחינה? והכל גיב אור טייק באותו אותו מחיר? ירדתם לסוף דעתי? הוי מי יתנני במדבר מלון אורחים.
ולכן, כשנתבשרנו שסניף של המוסד הצרפתי הוותיק Entrecote de Paris מיסודו של Le Relais de Venise פותח מחדש את שעריו ברחוב שנקר, אצנו רצנו. שכן להוי ידוע בפאריס (ובמרסיי ובבורדו ובלונדון ובניו-יורק אם לדייק) שהחבר'ה האלה, מחויבות מוחלטת להם למסורת הקולינרית, ועיגולי פינה, נטייה לטרנד ופשרה על איכות, אינה מנת חלקם. העניין פשוט, כמו ששח חבר הייטקיסט שעה שהוא תוקע קיסם שינים בשקע ה-USB של מחשבי המקרטע: "אם זה עובד, לא צריך לגעת!"
בשעות הערב המאוחרות, לובש המתחם ההרצלייני ארשת פנים מעונבת יותר. רוב ההייטקיסטים כבר פנו לענייניהם (זנחו את הלפטופ לטובת מחמלם הטאבלט) והזירה מתפנה לאנשים כמוני וכמוך שבאו לספוג קורטוב של שפיות רוויה באוכל טוב, אלכוהול איכותי והמושג שבתל-אביבית כבר נשכח זה מכבר - חניה כיד המלך.
כאמור, אותו סניף ישן-חדש שנפתח באחרונה זכה לשם ביסטרו ויין. השם החדש, כך נדמה היה, כאילו מבקש להתנער משלשלות המחויבות למסורת בת למעלה מששים, שמקורה בבראסרי קטן ברובע ה-17 של פאריס. אך מרגע הכניסה לחלל המסעדה חשנו שמכל פינה זועקת המילה "מוקפדוּת" (במבטא צרפתי כבד). בביסטרו ויין לא חסכו מאמצים על מנת לשוות למקום מעטה פרנקופילי כדבעי. התמונות, הדקורציה, הטאץ' כולו - ירידה מוקפדת לפרטים שכבר כמעט ואין במחוזותינו.
מלצר צרפתי אדיב (לא עוד-סטודנט-המבקש-להתפרנס-בכבוד, אלא גבר העוסק במלצרות ומכיר את כללי הטקס לפני ולפנים), מושיב אותנו בנישה רומנטית בעיבורי המסעדה ובבטננו ההתרגשות והתיאבון הולכים וגואים יחדיו. הכול אותנטי למכביר, השף צרפתי, התפריט צרפתי והבעלים, צרפתי כמובן. אפילו היושבים הארצישראליים נראים שונים.
את הארוחה בביסטרו ויין (אנשי המקום מכנים אותו בחיבה Bistro W) פתחנו בכמה מנות שנראה שבחרו בנו לא פחות משאנו בהן. כבד אווז "או טורשון" נימוח - מנה שנקראת על שם שיטת הבישול הכפרית-מסורתית, שבה הכבד מתבשל כשהוא עטוף במגבת ששומרת על צורתו. לאחר הבישול והקירור הוא נפרס לפרוסות מוצקות כאילו מדובר בפטה ממש ומוגש לנו בלוויית צ'אטני בצל בועט ותפוח עץ קטן מקורמל. העדינות לא תיאמן. נהנינו עוד מפילטים טריים צרובים של ברבוניות שהונחו בנונשלנטיות על קרוסטיני צלויים. בנוסף דגמנו קרפצ'יו בקר מוקפד משוח פסי שמן זית מוכתמים בתערובת עשבים מיובשת, ומעליו ירקות גינה שנקטפו בגן עדן.
כשאנו מגיעים לעיקרית, ספק שואל ספק אומר המלצר "entrecôte?" במיוחד כאן, מילה זו מקפלת בתוכה משמעות עמוקה. הנאמנות למנה המקורית שפיתח השף Paul Gineste de Saurs בשלהי שנות החמישים היא טוטאלית. נתח הסינטה (כן סינטה. בצרפתית קלאסית לזה לרוב מתכוונים כשאומרים אנטרקוט), מושחם תחילה קלות על מחבת כבדה, מתחת לדרגת העשייה המבוקשת, ואז ממשיך להיעשות ברוטב הסודי ולספוג את טעמיו. מרכיבי הרוטב המפורסם עטויים מעטה סודיות כבד ביותר. מפרסומים זרים נוכל לציין שהם כוללים פרחי תימין, כבדי עוף, חרדל דיז'ון ושלושה שאנסונים. לבסוף נפרס הנתח לנגד עינינו והובא לשולחן בטקסיות דתית-כמעט: מחציתו הונה בצלחת, יחד עם כמויות נדיבות של Steak frites (ובכוונה לא אציין בסתמיות "צ'יפס", כי הקשר בינם למנת תפוחי האדמה המוקפדת הזו הוא מקרי) ושאר פרוסות הבשר מתבוננות בנו, שעה שהן טובלות ברוטב, בג'קוזי מוכסף על מתקן חימום. שיטת ההכנה, ההגשה והרוטב של מנת הדגל מוכיחות עצמן מעבר לכל ספק.
בנוסף חלקנו טוּרְנֶדוֹ רוֹסִינִי. שנרקחה על ידי גדול מלחיני האופרה, בעל "הספר מסיביליה" בכבודו ובעצמו, שהאגדה מספרת שהיה טבח לא רע וגם אכלן לא קטן. המנה מורכבת ממדליון פילה מיושן עשוי לשלמות, עוטה כובע פואה גרא נדיב, מונח על קלתית בריוש בליווי ירקות שורש, ולצדו, רוטב מתקתק-עוקצני להעצמת הרגש.
את הארוחה כולה ליווה יין הבית של ביסטרו ויין, קברנה סוביניון מיקב ארפי, שהיה לנו הפתעה גדולה ומשמחת. לקינוח הסתפקנו בצמד כוסות קפה משובח ופרופיטרול שוקולד משובח. אושר צרוף.
ועוד בביסטרו ויין: אופציות צמחוניות – יש, עסקיות צהרים אטרקטיביות – יש, 36 יינות בוטיק בכוסות – יש, אירועים עד 100 איש – יש.
-
ביסטרו ויין בהרצליה פיתוח
-
מהרוטב הסודי של ביסטרו ויין
-
העיצוב והטאץ' הצרפתי
-
ובכל - מוקפדות