"מה שבאמת העלה את המנה הזו רמה אחת למעלה הייתה ביצת עין עם קמצוץ עמבה: למגע המזלג, חלמון הביצה כיסה את שקדי העגל וחלק מהירקות הקלויים, והוסיף צבע, מרקם וטעם..." יונתן שטרנברג, מלה ביסטרו, עין כרם ירושלים
אחרי שנים של הפעלת ה"מלה בר" המעולה בעין כרם, החליטו הבעלים של המקום המוצלח הזה שהגיע הזמן להתרחב, ובהזדמנות הראשונה פתחו ממול את "מלה ביסטרו". ממש לא קל לנהל בהצלחה מקום אחד, ואני בטוח שהסמיכות בין השניים מקלה על המשימה, אבל כפי שלמדנו, מלה ביסטרו עומד בסטנדרטים הגבוהים שהציב אחיו הגדול, וגם מציע אוכל טוב, טרי, מגוון ואפילו במחירים סבירים.
הגענו בשעה מוקדמת בערב חמישי ולוונו אל השולחן שלנו בתוך המסעדה. הדבר הראשון שמבחינים בו, כבר בכניסה, הוא שמדובר בבית אבן עתיק עם קשתות יפהפיות וקירות עבים, מהסוג שהיום כבר לא בונים. שמעתי הרבה סיפורים על הבניין הזה, ולפי האגדה נתגלו בקירותיו אוצר זהב מרשים וקישוטים שהותירו הדיירים הקודמים. היום נראה שכבר לא תמצאו שם עוד זהב, אבל לפחות חלק מהמנות הוא פינוק אמתי.
התחלנו עם פוקצ'ת הבית, שהוגשה עם מגוון מטבלים – טפנד זיתים שחורים, פסטו שהוכן במקום, חציל קלוי ומחית עגבניות מיובשות. טפנד הזיתים היה טוב, אבל ניכר שהוכן מזיתים מקופסה עם מעט טעם לוואי. לעומתו, שלושת המטבלים האחרים היו מעולים והיינו צריכים להטריח את המלצרית במילוי חוזר. הפתיחים שלנו כללו שתי מנות בהשראה איטלקית. ריזוטו הפטריות היה די טעים – האורז נשאר יציב ולא רטוב, וגם ספג את החמאה, את השמנת ואת טעמי האדמה העשירים של הפטריות. חיסלנו את המנה במהירות, לרבות כמות הפרמזן הנדיבה שפוזרה מעליה. המנה השנייה, שנקראת "ניוקי שוק", הורכבה מניוקי טרי בהכנה ביתית, חלקם הוכנו מבטטות ואחרים מתפוחי אדמה. הרוטב, שהתבסס על עגבניות שרי, שום ועשבי תיבול טריים, היה קליל, והשלים את פיסות הניוקי האווריריות עם מתיקות הבטטה – מה שיצר טוויסט מעניין.
לפני שעברנו למנות העיקריות, המלצרית הידידותית הביאה שתי כוסות יין. אחת של בלו נאן חצי-יבש לגברת, וכוס של תבור, אדמה, קברנה סוביניון 2009 בשבילי. במהלך השנתיים האחרונות, מותג תבור-אדמה הוציא כמה יינות טובים מאד, וזה, כמו גם הסוביניון-בלאן 2011, שווים טעימה. בזמן שטעמנו מהיין, המנות העיקריות שלנו הגיעו – עוף בסגנון כפרי עם אורז בר ושקדי עגל בסגנון מחנה יהודה, כפי שמציין התפריט. החזה והרגל נצלו בשלמותם, מה שהבטיח שהעוף נותר רך ועסיסי בפנים, בעוד העור היה פריך וטעים. תוספת האורז שבושלה ביין אדום הייתה טעימה גם כן, והשלימה את העוף. מנת שקדי העגל הייתה מעולה: היא הוגשה במחבת חמה, השקדים בושלו לרמת עשייה מושלמת, יציבים ומלאים בטעמים, והוגשו מעל טחינה, עגבניות ובצלים חרוכים ופיתה קלויה. מה שבאמת העלה את המנה הזו רמה אחת למעלה הייתה ביצת עין עם קמצוץ עמבה: למגע המזלג, חלמון הביצה כיסה את שקדי העגל וחלק מהירקות הקלויים, והוסיף צבע, מרקם וטעם. המנה הייתה נדיבה מאד ולדעתי כדאי להזמין אותה כפתיח לשניים או אפילו שלושה סועדים, מה שיאפשר לכם לטעום מנות נוספות מהתפריט.
קרם ברולה ואספרסו כפול היו סיומת מוצלחת לארוחה, וכשיצאנו החוצה, שמחנו לגלות שגם מלה בר וגם מלה ביסטרו היו די מלאים. טוב, עם אוכל טוב ושירות ידידותי, אני יכול להבין למה.
