Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת גבריאלה בירושלים

גבריאלה בירושלים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פורל טרי, ממולא גבינת פטה ובצל ירוק, עטוף בצק פילו ומוגש עם עגבניות צלויות, זוקיני, זיתי קלמטה ורוטב בזיליקום סלסה רוזה..." יונתן שטרנברג אוכל ארוחת ערב משובחת במסעדת גבריאלה שברחוב בן שטח בירושלים

קשה שלא להבחין בשינויים שעברו על רחוב בן שטח בירושלים בשנים האחרונות. מאזור שהאטרקציה העיקרית שלו הייתה המוסד לביטוח לאומי, היום כמעט כל העסקים ברחוב הם מסעדות, בתי קפה, ברים או הפתעות קולינריות אחרות. לא ברור האם הקרדיט מגיע לראש העיר הנוכחי, לבעלי העסקים או לשניהם, אבל דבר אחד בטוח: כשהולכים ברחוב בן שטח בערב קיצי, מביטים בפנסי הרחוב, במדרכת הלבנים, בעשרות השולחנות עם כוסות היין, שומעים את המוסיקה הנעימה שמגיחה ממקומות שונים, מרגישים קצת כמו באירופה.

במעלה נחלת שבעה, מיד אחרי מסעדת מאכלי הים הידועה "דולפין ים" ומסעדת "גבריאל", מוצאים את גבריאלה – מסעדה חלבית כשרה למהדרין עם מגוון רב של מנות ואפשרויות בחירה. אז קודם כל, רק למקרה שתהיתם בעניין הדמיון בין שמות המסעדות הסמוכות, נסביר שבמקור גבריאל וגבריאלה היו תחת אותה הנהלה וצוות מתפעל. היום הן פועלות בנפרד זו מזו, ועדיין שומרות על יחסי שכנות נעימים.

השף הבכיר ז'אק דיין (ג'קסי, גבריאל ואחרות) נמצא בראש החנית, וכשמדברים אתו על תרבות האכילה והמסעדות בישראל, ניכר שהוא מלא להט בכל מה שקשור לעבודתו: "כשאנשים מחליטים לצאת ולהוציא כסף, אנחנו צריכים להציע להם חוויה מלאה ושווה. מהשירות דרך האוכל, המנות, התאורה, עד המוסיקה והשאר – הכול צריך להיות מאה אחוז. גם אם אני לא במטבח, חשוב לי לקבל את האורחים ולוודא שהכול טעים להם, והתפריט של גבריאלה משלב מנות קלאסיות, רכיבים מקומיים, ומגוון סגנונות בישול."

התיישבנו על כיסא במרפסת הפטיו ועברנו על התפריט. מלצר ידידותי עם מבטא לטיני קיבל את פנינו והציע את יין הבית. כ-12 דקות מאוחר יותר, הגיעו מנות הפתיחה: פוקצ'ה בלקנית פריכה עם גבינת פטה, עגבניות וחצילים קלויים, שהייתה די טעימה. הסביצ'ה דניס ואספרגוס שהגיע אחריה היה פשוט מצוין והפגין צבעוניות ואיזון טוב בין הטעמים, המרקמים והרכיבים הטריים. נהנינו גם ממנה שאינה מופיעה בתפריט, של פלפלים וירקות קלויים: כמה סוגים של גבינת עזים ואגוזים שנעטפו בבצק פילו, נאפו עד פריכות, והונחו על פירה עדין ומתוק של אפרסקים ושמפניה. מלבד הפרזנטציה שהייתה יפהפייה, שוב ניכר איזון טוב של טעמים, כשהאגוזים ממש השלימו את הגבינה ואת מתיקות הפלפלים הקלויים והפירה, ולקחו את המנה לקצה.

לעיקריות הזמנו מנה אחת מגזרת הפסטות בתפריט ואחת מנבחרת הים. הפפרדלה סלמון ברוטב שמנת-בזיליקום הוכנה היטב. האטריות הרחבות, שהיו באיכות גבוהה, הוכנו לדרגת עשייה אל-דנטה, כפי שצריך להכין אותן, ואליהן הצטרפה כמות נדיבה של קוביות סלמון מוקפצות ורוטב שמנת עדין שהשלים את הפסטה. מנת הפורל נשמעה מעניינת ובהחלט כמו משהו שלא הייתי מעז לנסות להכין בבית: פורל טרי, ממולא גבינת פטה ובצל ירוק, עטוף בצק פילו ומוגש עם עגבניות צלויות, זוקיני, זיתי קלמטה ורוטב בזיליקום סלסה רוזה. כשקוראים את פירוט המנה בתפריט היא נשמעת קצת עמוסה, ולא בטוח כמה היא קלאסית, אבל גם היא התבררה כבחירה מעניינת וטעימה. הדג בושל לדרגת שלמות, ממש התפרק למגע המזלג, כשכל אחד מהמרכיבים האחרים תרם להצגה הכללית ולפרופיל הטעמים.

אם כך תוכלו לתאר שבשלב זה היינו די מלאים. חלקנו קרם ברולה והוספנו אספרסו כפול לסיום הערב. לסיכום, גבריאלה מציעה חוויית אכילה מלאה, והמיקום, השירות המקצועי, מגוון המנות והעבודה שזוהי מסעדה כשרה למהדרין הופכים אותה לאופציה מצוינת לכל בילוי שנע בין ארוחת ערב משפחתית לערב רומנטי לאור נרות. תיהנו!