לופט ראשון לציון

"מחד הסטייק דורש לעיסה, ומאידך בשר כבד האווז נימוח עליו ומשלים את טעמו. את כל המנה הזאת אני טובלת בקלילות ברוטב היין האדום והמתקתק..." באמצע תקופת החגים חומקת אפרת רוזנטל מארוחה משפחתית ומגיעה ללופט בראשון לציון

בערב שישי באמצע תקופת החגים כבר שבענו מיותר מדי מרקים משפחתיים, מעוף ומדגים. כך תכננו בריחה גדולה מעוד סעודה משפחתית מחייבת, היישר לזרועות הלופט החמימות. כבר בדרך פנטזנו על סטייק אדום ועסיסי עם רוטב מתקתק בצד, ולא ידענו את נפשנו מרוב אושר.

השולחן שלנו בלופט אפלולי ורומנטי, משקיף לעבר הבר. גם הוא כשלעצמו מרהיב: חלל שקוף עצום ממדים, בקבוקי אלכוהול סדורים עליו, והתאורה שמאירה אותו מעוצבת ביד אומן. אנחנו פותחים עם יין קודרון צרפתי אדום וארומתי קליל ועם קוקטייל ליצ'י עם נגיעות אננס. אני לא יודעת מי אחראי על המוזיקה, אבל היא מושלמת לנו בדיוק ככה.

לראשונות אנחנו מזמינים חציל בלאדי קלוי על טחינה ביתית וירקות קלויים וגם קבבוני סלמון ברוטב עגבניות וחמאה. החציל טעים לנו ומדיף ניחוח גריל שרוף משכר. קבבוני הסלמון החביבים שחומים ומטוגנים, מוגשים לצד רוטב נפלא והם בוודאי מעדן לחובבי הז'אנר. המשכנו להתפרע והזמנו מנה ראשונה נוספת של מגדל כבד אווז שהוכן על הגריל בליווי טוסטונים וריבת צ'אטני אננס. כבד האווז, צלוי ומעוטר בפסי צלייה רחבים, נמס בפה והיה טעים עד כאב, והטוסט הפריך עם הריבה מתוקה יצרו הרמוניה של שלמות עם טעמו של כבד האווז. עדיף לעצור כאן, אנחנו פוסקים, ובכל זאת, משנפתח לנו התיאבון אנחנו עוברים לעיקריות.

לאחר לבטים עמוקים וקשים אני בוחרת בפילה רוסיני: פילה בקר עם מדליוני כבד אווז ברוטב יין מתקתק. בן זוגי הולך על עיקרית של ים-יבשה: טרין אנטריקוט, קלמארי ושרימפס ברוטב חלב קוקוס וקארי על מצע אורז לבן. המנה העיקרית שלי ממשיכה את ההצלחה הבטוחה של כבד האווז: סטייק פילה הבקר רך ואדמדם מבפנים, צלוי לדרגת מדיום המועדפת עליי. מחד הסטייק דורש לעיסה, ומאידך בשר כבד האווז נימוח עליו ומשלים את טעמו. את כל המנה הזאת אני טובלת בקלילות ברוטב היין האדום והמתקתק, שמוסיף המון טעם, וגם נותן קריצה של רעננות.

כל כך טעים לי שאין לי שום עניין במנה של אהובי. ובכל זאת, הוא מבחינתו מתמוגג מנתחי אנטרקוט צלויים למחצה, צפים ברוטב סמיך של חלב קוקוס וטעמים של ים. מצע של אורז סופג את הטעמים הבשרניים המתובלים. אני מביטה בו מחסל אותה כלות, שולף אצבע ומנגב כל שארית שנותרה על הצלחת.

בשלב הקינוח אנחנו מתמסרים למלצרית ומבקשים שתפתיע אותנו. כעבור עשר דקות היא מגישה לנו שתי כוסות תה נענע ולצדן ופל בלגי. אני יודעת שיהיה מי שיעקם את האף למשמע זה, וגם בלבנו התעורר ספק קל לרגע קט. אבל רק עד שטעמנו את המעדן. הוא היה חם, פריך וקראנצ'י בצורה יוצאת דופן בזכות שברי קרמל מתפצפצים בפה שטמונים בתוך הבצק שלו. מעל כל זה הונח כדור גלידת וניל ענק בסירופ ריבת חלב אמתי. בצד הוגשו לנו רוטב שוקולד וריבת פירות יער חמצמצה-מתוקה ומלטפת. חייבים להגיד שגודל המנה עצום. אבל הטעם, הו הטעם.

שוב אנחנו יוצאים מהלופט מאוהבים. בלופט, בעצמנו, אפילו במלצרית.