אגואה

"מנת הקינוח הגיעה היישר מארגנטינה אלינו לצלחת, סטייק אנטרקוט קצבים מובחר שעבר יישון כדי שיושבח עוד יותר, נתח עסיסי במיוחד של 400 גרם שעבורו כנראה הומצא הביטוי 'נימוח בפה' …" שירלי רחמים, מסעדות אגואה, ירושלים

לתקופות המבחנים שלי מתלווה תשומת לב לדברים הקטנים. פתאום כל טיפת אבק מפריעה לי, המסמכים חייבים להיות ממוינים, בגדי החורף להסתדר לפי צבעים, מה עוד אפשר לעשות במקום ללמוד? באחד מרגעי ההפוגה החלטתי לקחת שיעור נוסף בבשר ובפירות ים, אספתי חבר ונסענו למסעדת אגואה השוכנת בלב לבה של עין כרם הקסומה שבירושלים.

שכונת עין כרם היא חלומית גם בימים רגילים, אבל בתקופת מבחנים במיוחד. שוב אני מוצאת את עצמי משוטטת בין הסמטאות, שואפת אוויר צלול כיין וממקמת בדמיוני את הבית שאבנה פה יום אחד, מי יודע. גם המבנה העתיק של אגואה שווה עצירה, מספרים כי בימי קום המדינה נתגלה אוצר זהב אגדי בין קירותיו וזו אולי גם הסיבה לכך שישבתי מול הנוף הפסטורלי צמודה לקיר.

אולם, כאמור, אגואה מתמחה בבשרים ובפירות ים ונמצאת בדיוק במרכזו של הרחוב הראשי - המעיין - מה שנתן השראה גם לשמה - אגואה - הלא הם מים. את אגואה הקימו לפני חמש שנים שני שותפים צעירים ומלאי מרץ, עדי כהן וארז ברמי, שמקפידים לעדכן, לחדש ולרענן שוב ושוב, רק לאחרונה שדרגו את התפריט עם מגוון מנות חדשות.

התפריט העשיר של אגואה עודד אותנו לחלוק בינינו כמה מנות, ביניהן אחת בשרנית במיוחד. ראשית בחרנו בטייגר שרימפס צרובים קלות על מחבת, טובלים בחמאה, בעשבי תיבול, בשום ובלימון. גדולים הם הונחו אחד-אחד על הצלחת, זה לצד זה, נתמכים זה בזה, שישה במספר. כרסמתי לי להנאתי את השישייה המופלאה תוך טבילות חוזרות ונשנות ברוטב מעולה של חמאת לימון פיקנטית במקצת, זוהי מנה מענגת שדורשת ללקק את האצבעות.

המנה השנייה שחלקנו היא קודם כל תאווה לעיניים ואסתטית, לרגע תהינו האם כדאי לגעת ביופי. דובר במנת פרחי קרפצ'יו של נתחי סינטה מגולגלים, שמכל אחד מהם פורחים נבטוטים ירוקים, והכול מונח על מצע של קרם וסאבי פרש שהוא בעל חריפות קלילה יותר בהשוואה לזו שאנחנו מכירים – משובח ביותר.

מהמנה של הבחור שאתי, של פטה כבד על ריבת עגבניות שרי וצ'ילי חריף עם כוכבי אניס, הייתי חייבת לטעום את הלחם, כי הלחם של אגואה הוא ייחודי ומוכן עם חמאה וחלב, מה שממס אותו בפה.

המנה הבאה הייתה של קלאמרי על הפלאנצ'ה. משהו בתוכי אמר לי וכנראה צדק, שאף על פי שבקרוב ועוד לפני העיקריות אהיה שבעה, זה משהו ששווה לנסות. הקלאמרי הסגלגל הוגש בקערה, צרוב על הפלאנצ'ה, מוקפץ עם פול ירוק ובצל ברוטב אגדי של חמאת לימון ונגיעות של טחינה. כאן כבר הייתי חייבת להתנצל בפני שותפי למסע שאני פשוט מאד אוהבת רוטב ומאד אוהבת לאכול.

מנת הקינוח הגיעה היישר מארגנטינה אלינו לצלחת, סטייק אנטרקוט קצבים מובחר, שעבר יישון כדי שיושבח עוד יותר, נתח עסיסי במיוחד של 400 גרם שעבורו כנראה הומצא הביטוי "נימוח בפה", רך, איכותי עם פירה וברוקולי בצד.

באגואה מתחילים את היום בארוחות בוקר מפנקות שמשקיפות אל הרחוב, המסעדה פעילה לאורך כל שעות היום והחל מהשעה 18:00 הבר שבקומה השנייה פותח שעריו עד שאחרון הלקוחות עוזב. מספרים שהדייטים באגואה הם הטובים ביותר, ושיש כאן שולחן מיוחד שמושך אליו המון אהבה, אולי זה הנוף, אולי זה הקסם שבבירה ואולי פשוט הכול ביחד. אגואה מקיימת גם אירועים הכוללים עד 35 מוזמנים, ובימים ראשון עד חמישי יש מגוון עסקיות כדאיות בין השעות 12:00-17:00.

את היום שלנו סיימנו עם קינוח קרם נוגט עם שוקולד לבן ובראוניז, ובאווירה כה חלומית חזרנו למציאות ואל המבחן הקרב. אגואה היא ללא ספק מכרה של זהב.