זיקוקים די נור בכתית/


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אם משהו היה חסר לי בסיום הארוחה בכתית, אז אלו היו זיקוקים. כל כך התבקש, לאחר ארוחה כה מופלאה, שגם השמיים ירקדו איתנו, אולם כיוון שאלה לא היו בנמצא, נאלצנו להסתפק בלשיר כל הדרך הביתה, ושרנו בקול, למרות שכישורי השירה אינם הצד החזק שלנו.

כתית היא לא סתם מסעדה. כתית היא מוסד. מוסד שיכול ללמד שפים גדולים ורמי מעלה איך מסעדה צריכה להיות. קטנה ואינטימית, עם אוכל מופלא בחתימה האישית של השפים בעלי המקום- מאיר אדוני ואלי מזרחי, תמחור הוגן וחוויה שלא תישכח גם בעוד חודשים רבים.

לאכול בכתית זה כמו להיות לרגע בחו''ל. הכל שם כל כך מוקפד ומדוקדק. השירות אדיב ומקצועי לעילא ולעילא, האווירה אצילית, הכיסאות לשם שינוי נוחים (יש גם כורסאות למי שמעדיף), המפות הלבנות מגוהצות נפלא והכי חשוב- כאן נותנים כבוד לסועד שהגיע מרחוק בדרך לא דרך ונותנים לו הנאה צרופה מהסוג שכל כך נדיר במחוזותינו. כל אחת מהמנות בכתית היא יצירת אומנות בפני עצמה, גם במראה וגם בשילוב הטעמים המפתיע שהיא מכילה.

הארוחה במקום היא טקס שלם, כמקובל במסעדות הגורמה הנבחרות, עם מנת פתיחה לפני המנה הראשונה ומנת ביניים בינה לבין העיקרית, אך בניגוד למנות המינימליסטיות המאפיינות סוג זה של מסעדות, כאן מעניקים לסועד הישראלי את מה שהוא אוהב: מנות גדולות ועשירות במרכיבים. היינות המוצעים במקום כולם מקומיים ומצדיעים לתרבות היין המתפתחת. זו הזדמנות נהדרת, למי שעדיין לא יודע, לגלות שיינות ישראלים מסוגלים ללוות בהצלחה ארוחת גורמה מדהימה.

הארוחה נפתחה עם סלסלת לחמי בית נפלאים, עשירים בתבלינים (לחם כוסברה, לחמניות אניס), דבר המאפיין בכלל את הבישול במקום. לפתיחה ולניקוי החיך קיבלנו מרק יוגורט עם סלרי, חמציץ וראשד עם נגיעות של שמן זית וצנונית. המנות הראשונות העשירות כללו כבד אווז רך ונימוח בגריל עם ניוקי וקונפיטורת גזר ואניס- שילוב מפתיע ומנצח, וקרפצ'יו לברק בקרם חצילים שחורים, כמהין, שמן כמהין ועלי טימין.
בין המנה הראשונה לעיקרית הוגשה פלודה (מקפא שקדים) כ- ''משעשע חיך''.

בעיקריות הרמנו ידיים אל מול גודלו של סטייק האנטריקוט החמאתי והמדוייק- נתח במשקל 450 גרם העשוי במיצי בקר מצומצמים ויין. במנת הלברק הצרוב (כן, מודה שיש כאן עקביות עם הלברק) ממש נאנחתי מהנאה מול שילוב הטעמים בין הדג לקרם תפוחי האדמה ורוטב הוניל, כשלתענוג עוד הוסיפו ארבעה נתחונים של קוקי סאן ז'אק. הקברנה סוביניון גמלא 2000 שבחרנו היה בחירה מוצלחת והשתלב נפלא עם המנות.

קינחנו בשני קינוחים עשירים בשוקולד: ביסקוויט חלבה וקרם שוקולד מוקה מריר בחלב שקדים עם גלידת תבלינים, וופל פולי קקאו פריך בקרם שוקולד מריר בניחוח הדרים עם גלידת ברנדי וצימוקים. היה מופלא, בפרט שניכר כי השוקולד שליווה את המנות היה איכותי ביותר ועשיר באחוזי מוצקי הקקאו.

התפריט בכתית משתנה כל 3-4 חודשים, כחלק מהרצון של השפים לרענן ולהפתיע, והם מצליחים. כמי שעשתה את הדרך לכפר רות כבר פעמיים, כל פעם בעונה אחרת, ברור לי שמיד לכשיכנס התפריט הבא אני אתייצב שוב במקום, בתקווה שעד אז אצליח לשפר את כישורי השירה שלי.