קונדיטוריה אנה

"לחם? מלא עם אגוזים וצימוקים. ביצים? אומלט עם בצל ועשבי תיבול. רוטב לסלט - ויניגרט, אלף האיים או שום? שום. שתייה חמה או קרה? גם וגם..." שפרה צח אוכלת את ארוחת הבוקר שמוגשת כל היום בקונדיטוריה אנה ברעננה

"כי היא לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע, לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי, היא כל מה שרציתי לפי המידה". בשיר החינני הזה של כוורת טמונה לא מעט חוכמת חיים. חוכמת ה"באמצע" שהרבה פעמים הוא זה שהכי מתאים והכי נעים. תובנה זו מרחפת על המפגש שלי עם צ', כך סתם באמצע השבוע, באמצע הבוקר, בקונדיטוריה אנה שבאמצע רעננה, שגם היא מצדה מין עיר אמצע שכזו – לא טרנדית מדי אבל גם לא נידחת מדי. ואשר לקונדיטוריה אנה – גם היא לא מתחכמת מדי ולא מקושטת מדי, אלא מקום נעים וביתי, שבו אפשר גם לשבת לאכול ארוחה קלה, טוסט או סלט, וגם להצטייד הביתה במבחר של עוגות ועוגיות מתוצרת עצמית.

בתוך קונדיטוריה אנה יושבים אנשי עסקים מהמשרדים הסמוכים על לפטופיהם, ומנצלים את האינטרנט האלחוטי. בחוץ מקיימים אזרחים ותיקים את המפגשים הקבועים שלהם. צ' ואני, שככל הנראה כבר לא נשתייך לקבוצה הראשונה, ועוד לא הגענו לשלב הקבוצה השנייה, מתמקמות כמובן איפה שהוא ביניהן.

ארוחת הבוקר של קונדיטוריה אנה פשוטה, טעימה, נטולת גינונים ובמחיר שלא תמצאו כמוהו במקומות הנחשבים של תל-אביב: ב-60 ש"ח לזוג, או 35 ש"ח ליחיד, תקבלו סלסלת לחם וחמאה, שתי ביצים מוכנות לפי בקשתכם, סלט, ממרחים ושתייה חמה או קרה. השם "ארוחת בוקר" לקונדיטוריה אנה קצת מטעה, אגב, כי ניתן לקבל אותה בכל שעות היום. מאחר שטעמנו דומה, גם הארוחות שלנו יוצאות זהות: לחם? מלא עם אגוזים וצימוקים. ביצים? אומלט עם בצל ועשבי תיבול. רוטב לסלט - ויניגרט, אלף האיים או שום? שום. שתייה חמה או קרה? גם וגם. מיץ תפוזים עם האוכל ותוספת של קפה ומשהו מתוק אחר כך.

האוכל מגיע אל שולחננו בקונדיטוריה אנה ואנחנו מתמסרות לו בנינוחות, מחסלות בשיטתיות את הלחם על כל נספחיו - גבינת שמנת, גבינת פטה, ממרח טחינה וסלט טונה, את האומלט ואת הסלט הרענן, שמורגש שנחתך זה עתה, ואגב כך מדסקסות את אירועי הזמן האחרון. לפתע מופרת השלווה על ידי קולות צפירה. זהו בדיוק תרגיל פיקוד העורף. מבית הספר הסמוך נשמעת כריזה הקוראת לתלמידים להיכנס למרחבים המוגנים לפי ההוראות. אנחנו מביטות ימינה ושמאלה, ורעננה כמנהגה נוהגת: המכוניות ממשיכות לנסוע, הולכי הרגל ממשיכים ללכת. משמע – אפשר להמשיך, ואפילו להתקדם לעבר הקפה והמתוקים.

מה כדאי? אנחנו מתייעצות עם המלצרית של קונדיטוריה אנה והיא אומרת בכנות: הכול! ומסבירה – כל מה שבתפריט זה מה שאנשים אוהבים ומבקשים, ולכן זה מה שאנחנו חוזרים ומכינים. עוד היא מספרת שבימי שישי המבחר גדול יותר, ואז הומה קונדיטוריה אנה בכאלה שבאים לקנות לצד אלו שבאים להתפנן על ארוחת בוקר נינוחה של סוף שבוע. בסופו של דבר אנחנו נהנות משני מאפי השמרים – האחד במילוי שוקולד והשני במילוי חלבה. אליהם מצטרפת פרוסה נדיבה של עוגת גבינה בציפוי ריבת חלב ופירורים, שעליה, בפרפרזה על השיר של כוורת, נספר ש"היא לא מתוקה מדי, לא כבדה מדי, היא כל מה שרצינו, לפי המידה".