שייקל'ה

"הקלישאה מתבררת כנכונה: חומוס חייבים לעשות באהבה או לא לטרוח כלל. ואצל שייקל'ה אוהבים לשרת את הלקוח ולעשות לו מנה של אהבה..." קרן ויזנר מבקרת בשייקל'ה שבראשון לציון: אפשר לשבת ולאכול חומוס או פשוט להתקשר ולהזמין

כל מי שגדל בצפון הארץ למד להעריך ולהוקיר מסעדות מזרחיות, שאחד הסממנים שלהן היא מנת החומוס הראשונה המככבת על השולחן, כדי שבזמן שמחכים לעיקריות אפשר יהיה להעביר את הזמן בפעולות ניגוב מאומצות וקצת להתמלא מהמשחה הפופולרית.

כשחברי הטוב הציע לבדוק איזו שהיא חומוסייה ישראלית אסלית קצת נרתעתי, מה לצברים ולחומוס?! כשנחטפתי על ידו גיליתי שפנינו מועדים לראשון לציון, אזור תעשייה מערב. חנינו בתחנת דלק פז ואז התוודעתי בפעם הראשונה למקום הנושא לוגו של גמל המכונה שייקל'ה.

חומוסיית שייקל'ה מעוצבת בפשטות רבה, וכוללת בר עם כיסאות או אפשרות ישיבה ליד שולחנות. הצבעים השולטים הם האהובים עליי, מיני ירוקים, שמעניקים לשייקל'ה תחושת ניקיון, נעימות, שקט עם תחושת יציאה מהנורמה, שצועקת "אנחנו לא עוד חומוסייה!"

שייקל'ה מתגאה ב-18 חודשי קיום והיא מאכילה את המשרדים הרבים שסביבה, במקום או במשלוחים, נהנית ממאות לקוחות התחנה ובפרט האקראיים, שעוצרים לתדלוק ומנגבים על הדרך מנת חומוס. המשלוחים של שייקל'ה גם מגיעים לתושבי האזור, והעסקיות של שייקל'ה (ארוחת צהריים מלאה) לא עוברות את גבול ה-35 ₪.

התיישבנו לנו על הבר של שייקל'ה כדי שנוכל לצפות בהיווצרותו של החומוס שאותו אנחנו מעוניינים לנגב. החומוס נעשה פה בשייקל'ה תוך הקפדה על הטחינה הנכונה ועל חומרי גלם איכותיים בשילוב רטבים נכונים ומתאימים. לפתיח נשנשנו חמוצים, צ'יפס וכדורי פלאפל חביבים. אחריהם ניסינו את מנת החומוס מסבחה, שהיא תערובת של גרגירי חמוס, טחינה ופטרוזיליה, שנטחנה מול עינינו המשתאות, הוגשה חמימה וטרייה ונוגבה כליל תוך שניות מרגע ההגעה.

ה"חומוסשוקה" של שיקל'ה, שהיא צלחת חומוס שבמרכזה מונחת שקשוקה, הגיעה מהבילה והייתה קצת יותר כבדה מהמסבחה, השילוב של החומוס הטעים עם השקשוקה החמה היה נפלא, הפיתות היו טריות (יש גם פיתה מחיטה מלאה) והניגוב היה עשיר וכייפי.

למנות של שייקל'ה מתלווה סלט בריאות טרי שכולל עגבניות, מלפפונים ובצל, כל רכיב מופרד בשטחו שלו כך שמי שאוהב אותם כסלט יכול למזגם לצלחת אחת. המנות הוגשו בחדווה על ידי המארח, וניכר כי החומוס נעשה באהבה וכי הוא מוגש באכפתיות רבה, תוך שימת דגש על איכות ועל חיוך גדול ושמח. גם אחרי שהמסעדה כבר נסגרה, הסכימו לקבל להזמנת לקוח או שניים רעבים.

הספקנו גם לטעום את הלימונצ'לו האגדי, שהכיל אחוז נאה של אלכוהול והיה בהחלט מרענן רשמי. לקינוח, ולטובת עיכול החומוס ושאר המטוגנים שתינו תה צמחים וטעמנו עוגיות חלבה ביתיות.

הקלישאה מתבררת כנכונה: חומוס חייבים לעשות באהבה או לא לטרוח כלל. ואצל שייקל'ה אוהבים לשרת את הלקוח ולעשות לו מנה של אהבה.