בגובה החלוה

שירלי רחמים (פרץ געגוע לאותם דברים טובים ונטולי פוזה) מוצאת בבית הקפה חלוה שביהוד חמימות, אינטימיות, נעימות, טעם של פעם ושירותי קייטרינג שמציעים אפילו את הרוטב המופלא של השקשוקה באריזה שאפשר לקחת הביתה

יוצא לכן לפעמים לתהות היכן הם הבחורים ההם של פעם? אלו שידעו חיזור מהו, שהקדישו תשומת לב לפרטים הקטנים, שלא שיחקו משחקים, שדיברו בגובה העיניים? קפה חלוה עורר בי פרץ של געגוע לדור ההוא של פעם, לאותם דברים טובים נטולי כל פוזה שחלקנו כבר הספיק לשכוח ושלחלק מאתנו אף לא יצא להכיר אלא מסיפורי סבתא "איך שסבא שלך חיזר אחרי... מתחת לחלון הוא היה שר לי..."

אל חלוה הגעתי כשבאחד הבקרים העיר אותי צלצול הטלפון של דפנה עם הצעה שקשה לסרב לה – "חייבים לנסות, אומרים שזה משהו אחר". בית קפה חלוה נמצא ביהוד-מונסון, במיקום אסטרטגי בין מגוון חברות היי טק, הוא פתוח מדי יום בין השעות 9:00 ל-18:00, ומציע עסקיות בצהריים. השם חלוה משדר ישראליות ועממיות כמו פעם, בגובה העיניים או אולי בגובה החלוה.

יעל, בעלת חלוה, מקבלת את פנינו עם חיוך של בוקר: "ברוכים הבאים לבית שלי", היא מברכת. חלוה הוא בית קפה קטן ואינטימי, לא אפליג אם אומר שיש לו אווירה מעט קסומה: על מספר שולחנות מצומצם מונחות מפות משובצות מגוהצות למשעי, הסירים והמחבתות תלויים להם לראווה במבט שליו, צנצנות ריבה ועוגיות ביתיות עומדות להן על המדף לקנייה במגוון טעמים וריחות. ויעל, המאמא שעומדת מאחורי הדלפק. הבטתי סביבי בסקרנות לראות מי בנמצא: בשולחן לידינו מתנהלת פגישה עסקית ובצד השני יושב זוג צעיר עם תינוק.

בהמלצת המאמא בחרנו בשתי ארוחות בוקר: האחת ארוחת "בוקר טוב" והשנייה, שקשוקה. תחילה הגיע בייגלה חם ופריך עם מגוון מטבלים לפתיחה: גבינת לבנה, קוטג', טונה, טחינה ירוקה, חמאה, ריבת שזיפים וסלט ירקות קצוץ קטן קטן עם רוטב מופלא וטעם חמצמץ במקצת. כל ניסיונותיי לגלות את מרכיבי הרוטב עלו בתוהו וכל שנותר לי הוא לאכול ולהתענג.

בעודנו מלקקות בתאווה את הטחינה שנוטפת מכל עבר וקצת מתלכלכות בעונג, הפנתה דפנה את תשומת לבי לבחורה שנכנסה לבית הקפה ובאה לקחת את ההזמנה שלה. ציפינו ל-Take Away של כמה כוסות קפה והנה זו יצאה לה עם שקיות וארגזים עמוסים בכל טוב. מתברר שחלוה גם מעניקה שירותי קייטרינג ושניתן לבצע הזמנות של מגוון מטעמים גם ל-200 סועדים.

עכשיו מגיעות הביצים: האחת, לבקשתנו, היא אומלט עשבי תיבול והשנייה היא השקשוקה, בטעימה הראשונה מתקתקה, בשנייה פיקנטית, בשלישית מסקרנת עם טעם עשיר להפליא. עכשיו גם גיליתי שבחלוה הכול ניתן לקנייה ושבית הקפה משמש גם כמעדנייה, החל מהטחינה הירוקה בפתיח, דרך ריבת השזיפים וכלה ברוטב של השקשוקה שגם אותו ניתן לארוז.

יצאנו עם טעם של פעם, בתחושה של אינטימיות מחבקת ונינוחה ועם שקיות גדושות כל טוב, בעיקר רוטב שקשוקה.