קפה פולוק

אורית איציק ופגישת העבודה שלה מבקרות בקפה פולוק שברחוב בן יהודה בתל אביב, בית קפה שהוא גם המשרד החדש לכל מי שעובד מהבית ושארבעת הקירות מלחיצים אותו. האינטרנט חופשי, האוכל מעולה והקפה טוב עוד יותר. ויש גם אמנות

קפה פולוק, השכן החדש ברחוב בן יהודה שבחודשים הקרובים בוודאי יקבל את פניהם של תיירים זרים רבים, הוא בית הקפה שגיליתי לאחרונה, ולו, מתברר, משמעות רבה לחיי: אני יכולה גם לעבוד פה. יש פה כל מה שאני ושכמותי (עובדים בנוחיות ביתנו שלפעמים גם כולאת אותנו בין ארבעה קירות) צריכים: חיבור אינטרנט אלחוטי, שירותי הדפסה, צילום, פקס, סריקה, שולחנות ישיבה אינטימיים ושקטים לעבודה עצמית, ואפילו פינה שקטה קבועה ומוזמנת לחודש מראש.

מי שהביזנס שלו דורש קצת יותר מפינת עבודה שקטה יכול להיעזר בקומת הגלריה של קפה פולוק לישיבות מרובות או מופחתות משתתפים, וגם להשתמש במקרן למצגות. חוג הידידים של קפה פולוק מציע מגוון שירותים למנויים, ביניהם אפילו My Regular – תנו לחברים בקפה פולוק לזכור איך אתם אוהבים את הקפה שלכם, ואל תדאגו, הוא כבר מגיע.

אבל בקפה פולוק (על שמו של הצייר האמריקני ג'קסון פולוק) לא עסוקים רק בישיבות, בעבודה, בעסקים ובתיירים, אלא גם בטיפוח אמנות ויצירה מקומית: הקירות של קפה פולוק משמשים בית ליצירות אמנות מתחלפות כציורים וצילומים, מדי פעם בפעם נערכים כאן ערבי הקראת שירה, השקת ספרים או אחרים – היד עוד נטויה וקפה פולוק הוא צעיר ופתוח להתעצב לפי מה שייקרה בדרכו.

מבחינה קולינרית הנטייה של קפה פולוק היא לכיוון הביסטרו הצרפתי, התפריט הוא בסיסי ולא מדי מתחכם, מנסה להשיב לבית הקפה את ייעודו המקורי ולא לתת לו להפוך למסעדה, כפי שקורה בבתי קפה רבים אחרים. אני ופגישת העבודה שלי מתחילות הפעם בסלט קריר ואוורירי שמתאים למזג האוויר השרבי שתוקף אותנו לאחרונה: סלט סלק, קרעי גבינת מוצרלה ועלי רוקט, שמעליהם הוזלף מעט שמן זית ורוטב בלסמי מצנן. אנחנו נהנות גם מהסלמון הכבוש והמענג שמתובל קלות בפלפל ובמלח גס, עליו פזורים צלפים מלוחים ולצדו שמנת עם עשבי תיבול, חמאה צהבהבה ופרוסות בגט טריות.

הקישים המעולים הם בהחלט שם המשחק בתפריט של קפה פולוק, וקיש הבטטה המתהדר בעלה רוזמרין קטן לקישוט עשוי בצק פריך וחמאתי ובטטה מתקתקה, הלפ טופ שלי מאד נהנה, תודה. אנחנו מנסות גם את הקרוסטיני המגוונים: קרוסטיני פלפלים בתחמיץ טעים, קרוסטיני עם עגבניות רכות ופלפל וקרוסטיני עם פטריות מלוחות, הם כולם פריכים וטובים.

ולענייננו בקפה פולוק: הקפה, והוא טוב. השכילו פה לרכוש את פולי הקפה של בית הקלייה של דאדא שבמושב אלישמע בשרון, וגם למדו להכין אותו. האמריקנו שלי היה חזק וטוב יותר מאמריקנו רבים ששתיתי בתקופה האחרונה, וגם פגישת העבודה שלי הייתה שמחה עם ההפוך שלה. לא עזבנו לפני שכילינו בשתי כפיות פאי עם קרם פטיסייר, משמשים, תותים, קיווי, אפרסמון ועוד פירות העונה.

במרחב העירוני שלנו נדמה לפעמים שאת הילדים במנשאים מחליפים המחשבים הנישאים והטלפונים הסלולריים, ושאת הכול עוטף מעטה של ניכור. נראה שקפה פולוק מצליח לחבר את הקצוות למקום אחד שבו נעים גם לאכול וגם לעבוד, בפרטיות או גם בשיתוף עם אחרים, להיות בעבודה אבל להרגיש נוח.