יאמטויה: הכי יפנית

"ואז מגיע מגש הסושי. אוי, הסושי. שישה סוגים שונים, שכל אחד מהם נבדל מחברו בצבע, בצורה ובטעם, וביחד הם יוצרים קומפוזיציה מרהיבה..." שפרה צח יוצאת למסע בעקבות ארץ השמש העולה ומוצאת את מסעדת יאמטויה בהוד השרון

אם יש את נפשכם לדעת את מעיינות הסושי העדכניים, צאו מתל אביב לאזור הוד השרון, שם פורחות הסושיות כפריחת הדובדבן באביב. רק במחצית השנה האחרונה נפתחו כאן חמש כאלה, ועוד הצ'ופ-סטיקס נטויים. אך מעל כולם מזדהרת יאמטויה, שתיקח אתכם הכי רחוק שאפשר מהסושי הסטנדרטי. תנאי הפתיחה המבטיחים של יאמטויה כוללים את השפית והבעלים איה אימטני, אקס "טקאמארו" ו"אונאמי", יפנית אמתית שהגיעה לישראל לפני 12 שנים בעקבות האהבה. בניגוד למסעדות הקודמות שלה, ביאמטויה היא החליטה לוותר על הפיוז'ן האסיאתי ולהתמקד באוכל יפני אמיתי, כזה שהיא מכירה מהבית. או כמו שהיא אומרת בתערובת חמודה של עברית ואנגלית: "נו טריאקי, נו מוקפץ".

הרעיון המקורי היה ליצור ביאמטויה "איזאקיה", בר-מסעדה כמו ביפן, שאליו הולכים אחרי העבודה בעיקר כדי לשתות ולנשנש משהו קטן ליד. אבל בישראל, כידוע, היציאות הן בעיקר בערב, וליד השתייה שלנו אנחנו אוהבים לאכול, כך שלצד המבחר המרשים של החטיפים והסושי יש ביאמטויה גם מנות חמות כמו מרקים, שיפודים יפניים ותבשילים מסורתיים המוגשים עם אורז.

המסע שלנו לארץ השמש העולה ביאמטויה מתחיל כמובן עם סאקה חם בכלים אותנטיים, שממנו אנחנו חוזרות ומוזגות לאורך כל הארוחה. יחד אתו מגיעים שלושה פתיחים: קערית של הארוסמה ריסאי – אטריות תפוחי אדמה קרות עם מלפפון ירוק וביצי סלמון ברוטב פונזו, שיחד עם ביצי הסלמון מעניק למנה כולה טעם "דגי" מודגש. בקערית השנייה – אגאדשי טופו - קוביות טופו בציפוי פריך בתוך מרק של פטריות נאמקו חלקלקות וקטנות כדובדבנים. בצלחת השלישית נחים שני דגי טרחון קטנים, משוטחים ומיובשים בסגנון מסורתי, שאנחנו מחסלות מייד כחטיף עדין ומיוחד.

ואז מגיע מגש הסושי. אוי, הסושי. שישה סוגים שונים, שכל אחד מהם נבדל מחברו בצבע, בצורה ובטעם, וביחד הם יוצרים קומפוזיציה מרהיבה: ריבועי טאמאגו ומלפפון בעטיפת אצת נורי, זרוע שרימפס מאודה במילוי אורז, כריכת נתח צלופח בטריאקי עם אורז, גלילי סלמון במילוי אבוקדו, אורז וביצי סלמון, ביצי טוביקו זהובות ומתפצפצות בפה ברול מלפפון וביצת שליו יצוקה על קן של אורז בכריכת טונה אדומה.

קטנות וקלילות ככל שהיו המנות שלנו ביאמטויה, אנחנו מרגישות די שבעות, כך שאנחנו נכונות להסתפק ב"עיקרית" אחת, אם כי ביפן, כידוע, החלוקה לראשונות ועיקריות לא ממש תופסת. אל השולחן של יאמטויה מוגשות קעריות אורז, תבשיל של רצועות בקר עם אטריות תפוחי אדמה וטריאקי וביצה חיה. האכילה של המנה היא בשיטת "הרכב זאת בעצמך" – טובלים את רצועות הבקר החמות בביצה, שמתקרשת עליהן, ואז באורז, כשמפעם לפעם מגוונים בנגיסות מהטוקאן – צנון צהוב מוחמץ.

כמו כל המנות של יאמטויה, אפילו תה היסמין בסיום הוא חסר פשרות – לא חליטה משקית אלא פקעת יסמין אמיתית, הנפתחת לאיטה במים הרותחים, בתוך קנקן זכוכית רבוע. הניחוח הנפלא מלווה את האחרונות שלנו: מלבי מחלב קוקוס ברוטב פסיפלורה, ופרפה תה ירוק בלוויית שעועית אדומה ממותקת - קינוח שכמותו תמצאו רק ביפן.