מסעדות, הזמנת מקום במסעדה, חיפוש והמלצות על מסעדות בתי קפה וברים בישראל
Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> כתבה על מתוקה תל אביב

מה קורה, מתוקה?


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אורית איציק בפגישת עבודה בבית הקפה (כבר מסעדה!) מתוקה, מול הסינמטק בתל אביב. טריות המאפים המלוחים והמתוקים יוצרת אצלה רצון לגרוף את הכול בתנועת מגל לתוך שק אחד גדול, אבל היא גם צריכה לעבוד

היו כל כך הרבה סיבות לא לצאת מהבית באותו הערב, חלק מהן נוגעות לסדרת ריאליטי שבדיוק הכריזה על זוכה גדול כל שהוא – מתח להמונים שלרוב מותיר את הרחובות ריקים, ובמיוחד בערב גשום וקר. אבל לי הייתה פגישת עבודה, אז יצאתי לקפה מתוקה.

בכניסה לקפה מתוקה תל אביב עומדת עגלת מאפים שבבוקר מפיקה ריחות טריים, ולא רחוק ממנה ניצבת תצוגה עם מוצרים רבים למכירה – עוגות, עוגיות, מאפים – מתוקים, מלוחים, קטנים וגדולים שגורמים לי לרצות להעביר את היד בתנועת מגל ולקצור את הכול לתוך שק גדול.

אנחנו מתיישבות, אני ופגישת העבודה שלי, ומכירות זו את זו מעל התפריטים של מתוקה - רחבים, מעוטרים הדפסים ומפורטים, הם חושפים את הקונספט החדש של מתוקה – כבר לא סתם קפה ליד הסינמטק אלא מסעדה, כשרה ובריאה. גם מכמות האנשים שסביבנו אפשר להבין שהקהל אוהב את מה שהגרסה החדשה של מתוקה מציעה – יש הרבה מהם, הם חוגגים פה אירועים, אוכלים ארוחות עסקיות, סתם קופצים אחרי הסרט בסינמטק, או משתמשים בקייטרינג לאירועים שמציעים כאן במתוקה.

אנחנו פותחות במאזטים, בהמלצה. חציל מלווה בלבנה חמוצה, קוביות בטטה קטנטנות ומדויקות מצופות אגוזים מקורמלים והרינג כבוש פזור קצח שלצדו טבעות בצל. לצד המאזטים של מתוקה, סלסלת לחמים בליווי חמאת עשבי תיבול, שמשלימים אותם. צורת הבישול הבריאה שאימצה לעצמה מתוקה מעודדת אכילה עם פחות נקיפות מצפון (וצרבת): ההרינג אינו שומני כלל, הבטטה והחציל אפויים ולא מטוגנים – מי אמר שאוכל בריא לא יכול להיות טעים? אנחנו ממשיכות לספוג בעזרתו האדיבה של הלחם את מיצי ההרינג.

נחושות בדרכנו אנחנו ממשיכות לעיקריות, וחולקות סלט פטריות שמפיניון וחורש עם נבטים, גמבה ועגבניות שרי על מצע חסה, ספוג רוטב סויה וג'ינג'ר חמוץ מתוק, שמעליו פזורים אגוזי קשיו קלויים. בקפה-מסעדה מתוקה לא מרמים, הסלטים לא יקרים ויחד עם זאת גדולים, יש מספיק בשביל שתינו. אחר כך לקחנו רול טורטייה מבצק תירס ממולא באנטיפסטי (בטטה, חציל) ובגבינת קשקבל. לצדו רוטב מיונז וצ'ילי חריף ולא קשור לכאורה, אבל מתגלה ככזה שמסתדר לא רע עם הטורטייה. זו מנה לא כבדה אך ממלאת בדיוק במידה הנכונה.

אפשר לחוש את הטריות ואת הניקיון של מרכיבי האוכל בכל המנות שאנחנו אוכלות, אבל הקינוחים של מתוקה הם אלו ששמם הולך עוד לפניהם, ואנחנו לא מוותרות, למרות המסע המפרך שכרגע עברנו, על שני מתוקים-מתוקים שמחזקים את מערכת היחסים בינינו ומבטיחים שניפגש שוב: האחד הוא פאדג' שוקולד קטן אך איכותי, מצופה אגוזי פיסטוק ירוקים בדפנותיו ושכבת שוקולד קשיחה בקצהו, קשה לנעוץ את הכפית אבל אנחנו נרתמות למאמץ. יש גם כוס שאינה נגמרת של סופלה, מלווה בגלידת וניל חלומית ובקצפת סמיכה. אין ספק שזו הייתה משימה קשה, אבל אנחנו מבטיחות שניפגש לאתגרים נוספים בעתיד.