בין הקשתות ירושלים

שירלי רחמים הולכת להטמין פתק בכותל ומיד אחרי לארוחה במסעדת בין הקשתות, ירושלים. פה היא בוצעת חתיכת פוקאצ'ה ומנגבת, עוד חתיכה ומורחת, עוד חתיכה ומלקקת. ועוד לא דיברנו על המנות העיקריות שמציעים לה בין הקשתות

בסיומה של כל שנה חולפות לי בראש אותן מחשבות - מה הספקתי השנה? לאן התקדמתי? מה למדתי? האם אני אדם מאושר?! גם השנה הן הגיעו, רק שהפעם החלטתי שאני לא מתלוננת, אפילו להפך. מצאתי את עצמי יושבת וכותבת לבורא עולם, מודה על מה שהיה ועל הדרך גם מוסיפה כמה בקשות לשנה שקרבה. וכך, עם הפתק מוכן ביד, כתוב באותיות טל ומטר שיהיה מספיק מקום, לקחתי לי יום חופש ונסעתי לכותל.

את בן זוגי שכנעתי לבוא דרך הקיבה - הבטחתי לו אחרי הפתק ארוחה במסעדת בין הקשתות. היה זה יום שני בכותל, יום של חגיגות בר מצווה ושמחה רבה, בקושי רב הצלחתי להשתחל פנימה ולשים את שלי בין כולם ולאחל לו דרך צלחה. אבל אחרי שטמנתי את הפתק התחלנו לצעוד לכיוון היציאה לעבר מנהרות הכותל, והנה, פחות מ-100 מטרים של הליכה מהכותל, אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים ומקשיבים למוסיקת נבל חרישית שבוקעת ממסעדת בין הקשתות.

בבין הקשתות, מסעדת דגים איטלקית שהוקמה בעשור האחרון בדיוק חגגה משפחה מחו"ל שהגיעה במיוחד כדי לחגוג בארץ הקודש בר מצווה, כמו רבות שמגיעות לחגוג פה אירועים כשרים למהדרין בהתאמה אישית. התיישבנו בקומה העליונה של מסעדת בין הקשתות שממוקמת במבנה אבן מעשה ידי הממלוכים לפני יותר מ-700 שנה.

החלטנו לחלוק את המנה הראשונה - פלטת מזטים המוגשת עם פוקאצ'ה, ואחד אחד, תשעה במספר, הונחו על השולחן שלנו בבין הקשתות בגאווה מנצחת: סלט עגבניות שרי, קרם אבוקדו עם פלפלים, תירס גמדי מזוגג בחרדל דיז'ון וצ'ילי, טחינה עם עשבי תיבול, קרם חצילים קלויים עם לבנה, גבינת פטה עם קישואים, זיתים, סלט ירוק, ממרח זיתים, ממרח עגבניות - וכמובן הפוקאצ'ה, ענקית בגודלה ועוד יותר בטעמה ועוד הרבה יותר בניחוחות שהיא מדיפה. בצענו חתיכת פוק'אצה וניגבנו, עוד חתיכה ומרחנו, עוד חתיכה וליקקנו. גם את האצבעות.

ניגשתי לבחור את העיקרית שלי - סטייק טונה צרובה ברוטב יין אדום ואניס, שהוגש בציפוי ייחודי של סומסום וקצח, מלווה פלחי בטטה מקורמלת ופטריות מוקפצות ומתקתקות. הגבר שלי "שכבר שבע" מהמזטים בחר לו נתח מכובד של סטייק סלמון ברוטב טריאקי על מצע עלים ירוקים, חציל קלוי ותפוחי אדמה אפויים וקריספיים. אני כתגובה לקחתי ביס משלי וביס משלו והתמוגגתי בנחת מהשילוב המופלא.

מבין הקינוחים המוצגים לראווה מעבר לוויטרינת הזכוכית של בין הקשתות משך את תשומת לבי אחד שישב לו בקומה העליונה – קרמבו במילוי קציפת אספרסו ושוקולד, מתברר שהוא חדש במסעדה וזה עתה הצטרף. עוד לא הספקנו לדון בסוגייה הקבועה של אופן האכילה הנכון של הקרמבו – קודם העוגייה ואחר כך הקרם או קודם הקרם ואחר כך העוגייה, וכבר גברה מהירות האכילה על מהירות החשיבה. אז אם כבר קפצתם לשים פתק אל תשכחו שבין הקשתות נמצאת ממש מעבר לפינה.