לפנק במיני פרסקו

"שלושה קבבונים שחומים וגדולים בטעם עשיר ובמרקם צפוף, רך בפנים וצרוב בחוץ. סטייק נושר מן העצם למזלג, ורדרד ומעוטר פסי גריל, אפוף ארומה ונמס בפה..." אפרת רוזן מתרגשת מריח הבשר בבר מיני פרסקו בראשל"צ

אנחנו כבר פתחנו את השנה החדשה, ככה זה כשיש תינוק קטן בבית, אין לדעת מה יהיה בערב הסילבסטר. כך הגענו למיני פרסקו שבוע לפני החגיגות הרשמיות. את ההחלטה לקחת את בעלי למיני פרסקו קבלתי כבר בתחילת השבוע: בהתחלה הוא קיטר שהוא לא אוכל מספיק בשר, אחר כך הוא קנה 2 ק"ג בקר, יום אחרי הוא קנה סיר לקדירה ואז הבנתי שהוא רציני. מאחר שמצאנו את עצמנו עם יותר מדי שקיות מצרכים ועם פחות מדי זמן וסבלנות, ביקשתי יפה שנאחסן הכול במקפיא עד להודעה חדשה, הבטחתי לפנק אותו בתמורה, ופיציתי בהזמנה למיני פרסקו בראשל"צ.

מיני פרסקו הוא בר-מסעדה למכורים לבשר. מאחורי מיני פרסקו עומדת האימפריה הבלתי מעורערת "קרל ברג", רשת מפעלי ומעדניות בשר איכותי ומיושן. חוץ מהבשר הטרי, גם הירקות והלחמים מיוצרים פה. ככה רוקחים מנות שף שטעם הבשר הטרי מורגש בכל נגיסה מהן, ובמחירים נמוכים להפליא.

בשבת בצהריים מיני פרסקו מלאה עד אפס מקום, ואנחנו תופסים שולחן שנושק לבר, המעוצב בגוני עץ כהה ובורדו. ומכיוון שבחגיגות סילבסטר עסקינן, אנחנו מזמינים בקבוק שמפניה "פרינס הנרי" ומתכוונים לרדת על כולו. היין המתקתק מבעבע ומחמם לנו את הבטן לקראת הבשר. התפריטים מוגשים, והדבר הראשון שאנחנו רואים הוא המחיר. מנות עיקריות ב-29₪?! בעלי, בשמץ חרדה, אומר שהוא גווע ברעב ושבטח נקבל דוגמיות קטנטנות. אני אומרת שאפילו לגרגרנים שכמונו יהיה יותר כיף לטעום כמה מנות מאשר להסתפק באחת. המלצרית החייכנית אומרת לנו שהמנות גדולות ומפנקות, אבל אנחנו עדיין סקפטים.

לראשונות אנחנו מזמינים צלחת חומוס גדולה, מנת פלפלים קלויים בפטה כבשים (19₪), מנת גבינת חלומי דותן בגריל (19 ₪) ואת מנת הדגל- חציל קלוי עם בשר עגל טחון וטחינה גולמית. מנת החומוס מלווה בפיתות דקיקות, קלויות ופריכות בזילוף שמן זית, ובסלסילת לחמים שהרגע נאפו, חמים וריחניים. כשהגיעו שאר המנות כבר הבנו שטעינו בהערכת גודלן. הן הונחו על שולחננו: נדיבות, מפתות ואסתטיות. הפלפלים הקלויים קושטו בערמת קוביות פטה כבשים מעודנת והונחו על מצע סלט ירוק ברוטב ממכר המורכב מ-32 רכיבים. גבינת החלומי המותכת נצרבה בפסי גריל חומים, מה שהעניק לה טעם בשרני מענג. גולת הכותרת של כל הארוחה היה החציל בעגל. אף על פי שהמנה הייתה ענקית, כל נגיסה ממנה לוותה בתחרות מזלגות בלתי מרוסנת. הבשר היה עסיסי, וטעמו העז, שהשתלב בנגיעות הטחינה, נצרב על לשוננו והציף אותנו בעונג גדול.

בשלב זה, באופן פרדוכסלי, כבר היינו מלאים להתפקע, אבל התיאבון נפתח לגילויים נוספים. ניצלנו את האתנחתא הקלה לעוד שמפניה ולשיחה קצרה עם אשר הבעלים, שתוך כדי פינק אותנו בצלחת חמוצים ביתיים. אשר הסביר לנו שהקונספט של מיני פרסקו הוא שילוב בשר באיכות בלתי מתפשרת עם מחירים שאין להם תחרות. את זה הוא יכול להרשות לעצמו, כי הוא מייצר ה-כול בעצמו. הוא יודע שאם ניהנה נספר לכולם וגם נחזור שוב, וזה אכן מה שקורה - המקום גדוש בקבועים שהתאהבו במיני פרסקו וגם אנחנו מתכוונים לחסוך את טרחת הבישול ביום שישי הבא.

כמה דקות חולפות ואנחנו מוכנים להסתער על המנות העיקריות. בעלי שמח לגלות שוב שאני פרטנרית מעולה לבשר, ואני שמחה שלמרות הכול אני נשארת רזה. לכבוד בעלי הרומני אני מזמינה את מנת הקבב הרומני והוא מזמין סטייק צוואר לבן. כצפוי, המנות גדולות. שלו מלווה בקערת טוגנים פריכים שמנמנים ושלי בסלט ירוק. עם המנה שלי מגיעים שלושה קבבונים שחומים וגדולים בטעם עשיר ושומני ומרקם צפוף, רך מבפנים וצרוב מבחוץ. הסטייק הלבן, במשקל 250 גרם, ממש נושר מן העצם למזלג, הוא ורדרד ומעוטר פסי גריל, אפוף ארומת בשר ונמס בפה.

בסוף הארוחה אנחנו מאושרים: גם חגגנו את הסילבסטר לפני כולם, גם גילינו את מיני פרסקו וגם נוכל להזמין את המשפחה של בעלי לארוחה עם שתייה שתותיר רושם מנצח מבלי לחשוף את המחיר. לסיום מתוק הזמנו מוס גבינה קליל בציפוי קונפיטורת דובדבנים חמצמצה ומרקיז שוקולד על תחתית בראוניז. חרף התמכרותי המוצהרת לשוקולד, גם אני התלהבתי ממוס הגבינה האוורירי והתענגנו עליו יחד עד כלות.

בדרך החוצה אמרנו לאשר שהוא חייב לשלב בקונספט שלו גם לינה במקום, כי ההגעה לרכב נראית כרגע כמשימה בלתי אפשרית. מאז הביקור במיני פרסקו חלפו כבר כמה ימים, אך טעם הבשר המעודן עדיין מתגנב לי מדי פעם למחשבות. גם נדמה לי שבעלי אוהב אותי מאז קצת יותר, והכי חשוב, הוא זנח את הרעיון המופרך של הכנת בשרים מיושנים במטבח שלי.