שלמות בסופיה

"פילה דג בורמנדי שטוגן במחבת עם עלי תרד טריים הונח על פרוסות דקות של לבבות ארטישוק והוזלף ברוטב כרישה ויין לבן ומנגד, פילה סלמון בגריל שהוגש על מחית חצילים...." אדוה גן סתיו קבעה לחזור שוב לחיקה הנעים של סופיה

בירושלים כבר ממש קריר בערב. ט' המהממת זכרה להביא משהו חם ללבוש, אני סתם נהניתי להצטמרר מצינת הערב המשובחת.
אחרי מהלך מבריק של ט' שכלל ניווט מושלם ברחובות ירושלים (כולל תקרית אחת שהותירה על המדרכה ירושלמי המום אחד לפחות, משתומם מצהלותיי הרמות שהוקמו, מה לא ברור, לנוכח התגלית כי אנחנו נוסעות ברחוב הקרוי על שם גדול האומה המועדף עלי. וכן, אני למעשה מתחנפת כאן לנצרים המאוחרים לשושלת) ומציאת מקום חניה מדוגם אשר הליכה מבעיתה למדי בשביל צדדי ואפל בגן הפעמון (פלאשבק חזק מהטיול השנתי) היתה מחיר פעוט לשלם בעבורו, נכנסנו למלון ענבל, בתוכו מצטנעת לה מסעדת סופיה.

חלל מואר ונעים, שולחנות מכוסים פלייסמטים (אין מילה לזה בעברית עדיין? רק שהאקדמיה לא תמציא משהו מחריד) ומפיות בד בצבע ירוק כהה שזור חוטי זהב עדינים השרו עלינו במהרה אוירה קלאסית סמי-מעונבת.
צוות המסעדה קיבל את פנינו במאור פנים ועד מהרה הגיע מלצרנו הקסום לערב זה, ארטיום (כן, זהו שמו ופירושו "בלתי פגיע" ביוונית. אני תמיד אומרת שלא חולף יום בחיי מבלי שאלמד משהו חדש). הוא היה אדיב, קשוב, מקצועי, נחמד, מחוייך ומקסים. בזכות ארטיום והצוות כולו קיבלנו בסופיה שירות מעולה שנארג יחד עם המנות המופלאות, עליהן אספר בעוד רגע, לחוויה ירושלמית משובחת.

לחם שלם, חם ופריך הוגש לנו לצד סלט חצילים טעים וקוביות זעירות של ירקות מוקפצים. המנות הראשונות שבחרנו הציבו רף גבוה מאד להמשך. היו שם קרוסטיני קשקבל טוב שהיו פרוסות באגט קלוי עם גבינת קשקבל וטפנד זיתים לצד סלט עלים ירוקים בוינגרט בלסמי, ברוסקטה טריו פונגי - שילוב משובח של פטריות שמפניון, פטריות יער ופורטובלו טריות שהוקפצו ביין לבן ובזיליקום טרי והונחו על לחם כפרי קלוי שספג את טעמי הפטריות והיין באהבה גדולה ומנה מצויינת של קרפצ'יו סלמון אותה הכינה יד מיומנת כשהיא מניחה פרוסות דקיקות של סלמון טרי על צלחת בצורה שאינה מוכרת לגיאומטריה, מתובלות בלימון ושמן זית ומקושטות ע"י עיגול מושלם של פרוסות סלק צלוי דקיקות ועלים ירוקים. כל מנה עלתה על קודמתה, מה שגרם לי לחשוש, כפי שאני בדרך כלל עושה כשהראשונות טעימות מדי, מנפילה במנות העיקריות. ולא, אני בדרך כלל לא רואה שחורות, אך שנים רבות של נסיונות שכאלו לימדו אותי לצפות כך. שום נפילה לא הגיעה ולמרבה ההפתעה מהלך עליית המדרגה שהחל במנות הראשונות המשיך בדרכו.

פילה דג בורמנדי שטוגן במחבת עם עלי תרד טריים הונח על פרוסות דקות של לבבות ארטישוק והוזלף ברוטב כרישה ויין לבן ומנגד, פילה סלמון בגריל שהוגש על מחית חצילים מעושנים וברוטב בצלצלי שאלוט מקורמלים.
ספורים מאוד הרגעים בהם ט' ואני לא מוצאות את המילים. התעשתנו עד מהרה. בכל זאת, אנחנו לא באמת יכולות לשתוק לאורך זמן והפקנו את כל מילות העונג המצויות באוצר המילים הידוע לאדם (כולל אנחות והמהומים סתומים). המנות היו יפיפיות ומענגות מתחילתן ועד סופן.
לאחר מנוחה קלה הובלנו ללא התנגדות ע"י ארטיום אל עבר טריו שוקולד (גלידת שוקולד, פונדנט שוקולד חם ופאדג' שוקולד) מענג ושתי כוסות יין קינוח מעמק האלה.
מתוך מבחר מרשים של חליטות בעלות שמות מעוררי דמיון כמו "ליד האח" ו"החליטה של סבתא" בחרתי בתה ירוק שהיווה סיום מרגיע לארוחה. יצאנו אל הערב הקריר, מתגאות שוב במקום החניה שלנו (כן, אין כמו השמחות הקטנות של החיים), נבהלנו שוב מטיפוס חשוד בשביל האפל של הגן וקבענו עם עצמנו לחזור שוב, ובקרוב לחיקה הנעים של סופיה.

סופיה משתתפת בפסטיבל חמשושלים 2009 ומציעה תפריט אטרקטיבי במחיר 78 ש"ח או 156 ש"ח!