גרין קארד בקולומבוס

"שתי צלחות עמוסות עשו דרכן לעברנו. אנטריקוט טוב לצד רוטב צ'ימיצ'ורי ונתח קצבים רך ועסיסי הוגשו ברוחב לב מרשים והיוו אתגר לא מבוטל...." אדוה גן סתיו מבקרת בקולומבוס ומרגישה שכל המוטיבים האמריקאיים חוזרים אליה

כבר בכניסה לקולומבוס שבהרצליה פיתוח (שהפכה כשרה, אגב) עמדו על שפתיי המילים אותן עצרתי, מפאת הבושה, כל הערב: "איפה ברנדה? ודילן? אני חייבת לספר להם שהפיץ' פיט חזר!!". אז כן, הדיינר שליווה את נעורי נגלה לעיני פתאום, על כל המוטיבים האמריקאיים שבו. קסדות פוטבול על הקירות, מחבטי הוקי ודגלי ארצות הברית בכל פינה.

מלצר חמוד בשם גיא (לא, לא ברנדון) חבוש כובע צמר סטייל בוב מארלי, עצר את פרץ הנוסטלגיה ועמד להסביר לנו מה בדיוק קורה בקולומבוס. הוא הספיק לומר לנו ערב טוב ופתאום התנצל, הצביע על קבוצת מלצרים שעמדה לצד שולחן סמוך ותרנגול עץ גדול מימדים בידיה, והצטרף לעומדים.
י' ואני הסתכלנו בסקרנות במתרחש, לא לגמרי מבינות מה קורה כששירה אדירה של יום הולדת שמח, בלחן מקומי ומוצלח הרבה יותר מהמקור, פרצה מגרונות המלצרים המתגודדים לצד התרנגול. עוד כמה דברים קרו שם ליד השולחן, נרגעו הרוחות וגיא חזר אלינו מחוייך. כמו תיירות מלאות התפעלות, ידענו שלא ממש הבנו את שפת המקום אבל השארנו את הפיענוח לאחר כך – קודם נאכל.
בחרנו בחלת בצל ובחציל בלאדי בטחינה שיהיו פתיחה ראויה ואחריהם בסטייק אנטריקוט במלח גס ובפלפל גרוס ונתח קצבים.

חלת בצל. מושחתת ופריכה, טעימה עד אימה ומדרדרת שאולה אף יותר בליווי רוטב שמנת-צ'ילי לבנבן.
החציל החרוך שנטבל בטחינה, קיבל גרין קארד בדמות רוטב צ'ילי, ג'ינג'ר והדרים.
המתנו לעיקריות תוך כדי מענה כושל למדי לשאלות טריויה (איך דווקא לי יצאו כל השאלות על ספורט?!?) על גבי מסך המחשב שמוצב על השולחן.
מאיר, אחד הבעלים של המקום וזה שלנצח יקראו לו המוסכניק, הרופא והשכנים "מאיר קולומבוס", התיישב לידנו וסיפר לנו את סיפורו של תרנגול המזל הטוב. התרנגול, מסתבר, נולד לפני 180 שנה. מאיר קיבל אותו במתנה מצ'יף אינדיאני של שבט נידח שפגש בארצות הברית ומאז ממלא התרנגול את התפקיד הנחשק אך כבד האחריות של ממלא משאלות יומולדת של הסועדים בקולומבוס.

שתי צלחות עמוסות עשו דרכן לעברנו. אנטריקוט טוב לצד רוטב צ'ימיצ'ורי ונתח קצבים רך ועסיסי הוגשו ברוחב לב מרשים והיוו אתגר לא מבוטל. כמו בטריויה, גם כאן נחלנו מפלה אבל לא נפלה רוחנו, אנחנו יודעות להפסיד בכבוד.
שאלתי את התרנגול אם הוא מקבל משאלות גם שלא ביום ההולדת אבל הוא לא ענה. הוא בטח לא שמע אותי, צוות המלצרים בדיוק שאג לו באוזן יומולדת שמח.