Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ביקור במסעדת מקום מהסרטים

מקום מהסרטים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מנת הפילה הגיעה נימוחה ומלאת טעם. הבשר נצלה היטב ובמדויק והוא הומלח ופולפל במקצועיות. האחרונה מבין העיקריות הייתה מעין סגירת מעגל עם החומוס ובשר הטלה..." דניאל לוין יוצא לחפש עבודה ומוצא מקום מהסרטים

אחרי שחודש יולי הוקדש ללמידה קדחתנית ואוגוסט התמצא במועדי ב', הגיע חודש ספטמבר שלפי התכנון היה אמור להיות מוקדש לעניינים רציניים כמו עבודה. כמו שכל דירה מתחילה באריזות ומעבר, כל עבודה מתחילה בחיפוש מתסכל אחרי המשרה הנחשקת.
לפני ביצוע החיפוש ערכנו תחקיר מעמיק: כתבתנו קו"ח, שלחנו מיילים לחברות כח אדם והתכוננו נפשית. כשיצאנו מהבית הממוזג היה לנו ברור שזה רק עניין של זמן עד שהסבלנות שלנו תשים קץ לחיפושים. בפועל, הרעב וכאב הרגליים הם שקטעו את סשן הראיונות.
הגענו ל"מקום מהסרטים" אחרי שחרשנו רגלית את אזור רוטשילד, נחלת בנימין ונווה צדק. הדבר הראשון שגדי בירר עם המארחת הוא את עניין הכשרות, "הכל כשר בשרי", הרגיעה אותו המארחת החייכנית. התישבנו בשולחן ליד הבר והבחנו שבעומק המסעדה התקיימו שני אירועים לא גדולים – יום הולדת לבחורה צעירה ומסיבה של אחד הבנקים הגדולים.

המקום עשה רושם של שילוב בין מסעדה עם עיצוב קלאסי ומנות רציניות כמו דג אמנון לבין אולם אירועים המצויד במערכת תאורה, סאונד הקיפי, מקרנים ומסכי קריוקי ענקיים.
מדובר בחלל גדול, שמוזיקה קצבית חזקה ממלאת אותו. המסעדה חשוכה במידה ומיד בכניסה ניצב בר עם מבחר רחב של משקאות. הריהוט מעוצב באלגנטיות שקטה ומפנקת ועל קירות המקום תלויים דיוקנאות ענק של כוכבי קולנוע.

מיד כשהתישבנו הוגשו לשולחן חמוצים מצוינים, זיתים, נאצ'וס. גדי התלהב במיוחד מטפנד הזיתים המעולה שהגיע עם לחם הבית. כמו שהתקשינו לבחור מקום עבודה, היה לנו קשה מאוד להחליט בין הראשונות - חומוס בשר, חציל בלאדי או בטטה אפויה, בהמלצת המלצרית הכרענו לטובת החומוס והחציל. בזמן שהמלצרית שלנו עלתה לשיר (מסתבר שהמלצרים גם שרים פה) הגיע החומוס שעשוי לחלוטין במקום עם בשר טלה קצוץ מעולה. הבטטה האפויה הגיעה עם טוויסט מעניין – טחינה גולמית. גדי ואני היינו ספקנים אבל אחרי כמה ביסים הבנו שמדובר בהברקה של ממש. המלצרית שלנו סיימה לשיר שלמה ארצי והביאה לנו לשולחן דגימות מחציל בלאדי קלוי וסלט ברוטב סילאן שעזרו לאוורר את הפה מהחומוס והבשר.
לצד הראשונות ביקשנו מהברמן שיכין את קוקטייל הבית, מבחן בסיסי למקום שמתפקד גם כפאב. אני קיבלתי מרטיני מנגו מתקתק וחביב, וגדי ליווה את האוכל עם חצי הגולדסטאר האלמותית שלו.

אחרי המשקאות היינו מוכנים לעבור לעיקריות. בשלב הזה קיבלנו הצעה מפתה – מסתבר שהצוות זיהה אותנו כמתלבטים קלאסיים והוצע לנו לקבל חצאי מנות עיקריות, כדי להקל עלינו את ההתלבטויות. תחילה הגיע סלט סיני מוקפץ שהכיל נתחי עוף, מגוון ירקות אסייתיים, נודלס, סויה וכמות נדיבה של צ'ילי. לאחר מכן הגיע סטייק אנטריקוט מיושן ברוטב ציר בקר ויין אדום. הסטייק הציף אותי מחדש ברעבתנות ומיהרתי לפרוס עוד ועוד.
מכאן הארוחה נסקה - מנת הפילה, שהגיעה הייתה נימוחה ומלאת טעם. הבשר נצלה היטב ובמדויק והוא הומלח ופולפל במקצועיות והתוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. האחרונה מבין העיקריות, הייתה מעין סגירת מעגל עם החומוס ובשר הטלה. קבבי הטלה הגיעו עם טחינה אסלית מצוינת. לאחר שאני טרפתי את הפילה, לא היו לגדי שום רגשות אשם כשהוא חיסל את הקבבים. הקבבים נעשו באופן חדשני לחלוטין עבורי, הבשר היה משובח, צרוב מבחוץ ומלא עסיסיות מבפנים.

אנשים מסביב רקדו והמלצריות שרו שירים ישראלים ולועזיים מכל הזמנים בזמן שגדי התרווח ולגם מים. בזמן שברקע התנגן "לא קלה דרכנו" חשבתי שכמו לחפש עבודה, לא פשוט גם להעמיס כאלה כמויות של בשר. חיפשתי את המלצרית כדי להזמין חשבון, אבל גדי הקדים אותי והזמין לנו קינוח – "אני לא מסוגל לוותר, סוף סוף אני מגיע למקום עם כזה בשר שמגיש קינוחים כשרים". הסופלה שהוגש לנו היה מטעה לחלוטין. "לא היית מנחש שהוא פרווה, נכון?", נאלצתי להסכים – העוגה הייתה רכה ונוזלית מבפנים ועם ארומה שוקולדית חזקה. וואו, איזה קינוח זה היה. זאת הייתה זריקת הסוכר והאושר שהייתי צריך אחרי יום מפרך וארוחה מענגת.


יצענו מותשים, שבעים ומרוצים. כשצעדנו לאוטו דרך נווה צדק הסכמנו שכל עוד אנחנו מובטלים, אנחנו מוכרחים לארגן מפגש חברים במקום – לערב קריוקי עם הבנות או לצפייה במשחקי כדורגל על מסכי הענק שלהם. ואולי אם נמצא עבודה באזור, נקפוץ לשחזר את הפילה או הקבבים.

B2