Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> המלצה על פפרדלה

יום הולדת בפפרדלה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"נועל'ה החליטה לפנק אותנו בקוקטיילים הנהדרים של המקום. האחד דקירי תות אדמדם ומתקתק והשני סאוור מלון קיווי ירוק ומרענן. התאבון נפתח לו בשנית ונזכרנו ברביולי שלשמו התכנסנו...." שרון ינובסקי חוגגת בפפרדלה

לא כל יום איגור שלי חוגג יומולדת, מה שדרש ממני להשקיע בו יציאה מן העיר. יצאנו בשעות הצהרים המוקדמות לרבוץ באחד החופים של ראשון לציון מצויידים בקבוק שמפניה. אחרי כמה שעות של שמש ומידת אלכוהול מכובדת בדם, הרעב כבר ממש מכה. חברים שגרים באיזור ציוו עלינו לפקוד את מסעדת פפרדלה בטענה שיש שם את מנות הרביולי המשובחות ברחובות. אז כמו ילדים טובים התייצבנו, וזכינו.

פפרדלה הינה הכלאה של בית קפה, בר ומסעדה איטלקית שמתמחה בפסטות, פוקאצות וקינוחים כשהכל נעשה במקום.
מי שיישב בבר יוכל להשקיף על המטבח וללמוד איך מכינים פסטה אמיתית.
אילמלא השמש היוקדת של הקיץ, קרוב לוודאי שהיינו בוחרים לשבת במרפסת הדק הירוקה והשקטה, מה שבדיוק חסר לנו בעיר הגדולה. אנחנו ברחנו היישר אל המזגן וגילינו בהמשך שגם בפנים קיימות הפתעות נהדרות. בשעות הצהרים המסעדה מאכלסת בעיקר אנשי הייטק שונים, המגיעים מהבניינים הסמוכים שבפארק המדע, לעסקיות משתלמות במיוחד. בערב המקום מתמלא מחדש במשפחות וזוגות, כאשר בלילה מחליפים אותם בלייני האזור, שבאים לשתות איזה דרינק ולמלא את הקיבה שהאלכוהול רוקן.

נועה, מלצרית הבית עם החיוך הכובש, קיבלה את פנינו בכניסה והובילה אותנו אל המקום הכי רומנטי במסעדה, כדי שנחגוג כראוי. מדובר בשולחן עגול דמוי מערה סודית עם מסך lcd והמון פרטיות. התמקמנו בספות עור נוחות במיוחד, אולי קצת יותר מדי בשלב המתקדם של הארוחה. כבר הרגשנו מלכים, מוכנים לארוחת הפחמימות.

להתחלה, בחרנו בחציל בלאדי עם טחינה ובפטריות מוקפצות. די הופתענו מגודלן של המנות שמקוטלגות כראשונות. שתיהן הגיעו בליווי פוקאצה בנוסח טיפה שונה, האחת קלאסית עם נגיעות שום ומלח גס והשניה רטובה מרוטב פסטו, במרקם רך ונימוח כשלצידן עלי חסה טריים לטבילה.
החציל היה ערום מקליפה, שמנמן ובשרני והטחינה שכיסתה כמעט את כולו בנדיבות, הייתה סמיכה ועשירה.
לצד המנה הוגש כלי קטן שמכיל רוטב סלסה פיקנטי משום, מה שעשה את המנה למעניינת יותר.
במנת הפטריות המוקפצות מצאנו עיגולים קטנים ומשמחים של מוצרלה במליחות עדינה, שרקדו יחד על המחבת ברוטב פסטו, יין לבן, שמן זית ופלפל, חוויה מהנה ומשביעת רצון.

אחרי המנות הראשונות, נועל'ה החליטה לפנק אותנו בקוקטיילים הנהדרים של המקום. האחד דקירי תות אדמדם ומתקתק והשני סאוור מלון קיווי ירוק ומרענן, והנה התאבון נפתח לו בשנית, כי בדיוק שניות אחדות אחריהם נזכרנו ברביולי שלשמו התכנסנו, ובחרנו בזה עם הגבינה ברוטב העגבניות.
המנה העיקרית השנייה הייתה סלמון על פפרדלה, כי איך אפשר להגיע למסעדה שנקראת על שם האטריה הרחבה מבלי לבדוק על מה מדובר. הלכנו גם הפעם על רוטב עגבניות ושוב הופתענו מגודלן העצום של המנות. חששנו שלא נעמוד במשימה הקשה אך עשינו זאת בקלות רבה.
הרביולי הגיע רותח וטרי כשהגבינה בתוכו טעימה, ונימוחה. רוטב העגבניות היה מלוח במידה, תובל בהמון שום ושאריותיו נטבלו בפוקצ'ה הקריספית. הסלמון האפוי הוכן במדוייק, פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים, נח לו על הפפרדלה ברוטב אדום מעט מתוק, שונה לגמרי בטעמו מהרוטב של הרביולי.

אחרי ארוחת פסטה דשנה, רגועים ומרוחים על ספות העור, כל שרצינו הוא לישון. לרגע הנוחות פחות נוחה והחלטנו לצאת לנשום אוויר במרפסת הפסטורלית כשהחום כבר נרגע והבטן סופקה.
לסיום החוויה הזמנו קפה קטן שהגיע עם סופלה שוקולד פלוס גלידת וניל, פלוס קצפת. לאיגור, הגיע גם זיקוק יומולדת מושקע, עם המון אהבה. דעתי האישית לגבי סופלה, היא שאם לא מכינים אותו בצורה מדוייקת, כלומר מחומם מספיק, קשיח מעט מבחוץ ונוזלי מאוד מבפנים, עדיף שלא לבזבז את כמות הקלוריות האלה לשווא.
במקרה זה הסופלה, היה מבריק ושווה כל קלוריה. ביס עוגה , ביס גלידה וחוזר חלילה עד הסוף, חוץ מהקצפת שקופחה והרגישה זנוחה לצידו של הסופלה המתוק והנפלא.

שמחים ומלאים בסרטונין יצאנו מהמסעדה בהרגשה שעוד נשוב, לא כי חסרות מסעדות טובות שמציעות פסטות ליד הבית, אלא בגלל האווירה החמימה והנדיבה, כזאת של בית והשקט הקסום שמסתבר שבשבילו צריך להתאמץ, ליסוע ולשבוע. היה יומולדת ממש שמח!