דרך חדשה

''הכבדים האלה היו אחד המעדנים הטעימים ביותר בהם נתקלתי. הם היו רכים ועסיסיים, שמנוניים ונפלאים. לא היה דמיון בינם לבין מנת הכבדים הרגילה המוגשת ברוב המסעדות...'' עיינה גל גילתה במקרה דרך המובילה לדרך המשי

בפאתי איזור הבורסה מצויה לה מסעדת דרך המשי, מסעדת מעדנים בוכריים. אנחנו נקלענו הנה רק במקרה, באנו לקחת משהו ממישהו ופתאום שמנו לב שכבר מאוחר ושעוד לא אכלנו שום דבר.
''מה הבעיה? יש מלא מקומות פה באזור'', אמר עופר, ואני ידעתי שעוד רגע הוא הולך להציע לי איזה סניף מעונב של ארומה או אחת מרשתות הקפה הגדולות האחרות.
''לא בא לי כריך סינטטי או קיש ארוז יפה'', עיקמתי את האף. ''אני רעבה ובא לי אוכל- אוכל''.
''יש פה בלי סוף מקומות של אוכל-אוכל'', עופר צחק והרים את העיניים למעלה, הישר אל השלט של ''דרך המשי''. ''רוצה אוכל-אוכל? הנה לך, מטעמים בוכריים. הולך''?
הוא חשב שהוא מציע לי אתגר. הוא לא ידע שאני מלכת המטעמים האקזוטיים- תנו לי מאכל זר ולא מוכר ואני מתמוגגת. הגישו לי תפריט שאת שמות המנות בו לא אבין- ואני חוגגת. ''הולך'', אמרתי לו. חמש דקות אחרי זה כבר היינו בעיצומה של סעודת מלכים בוכריים כמותה לא ידענו מעולם.

קודם כל, שולחן סלטים ולחם בוכרי ענק בסלסלה. חומוס וטחינה עשויים בבית ומצוינים, ואנחנו טורפים מהכל וכמעט שוכחים שהזמנו גם בשר. יודעים להכין סלטים טובים, הבוכרים, אני חושבת. אבל המחשבה הזאת תתפוגג אי שם בעוד כמה דקות, כשתוגש לי המנה העיקרית.
המלצר המליץ לנו לאכול שיפוד של כבד אווז על הגריל. אני חובבת כבדים ידועה, אבל רגילה לקבל אותם לרוב בצורה המעודנת על גבי פירה וברוטב יין אדום. כאן קיבלתי שיפוד עם כמות יפה של נתחי כבד גדולים , עשויים על הגריל בעדינות כך שהיו צרובים מבחוץ ומבפנים- טוב, קשה להסביר. איך אומר זאת מבלי להישמע חוטאת במחמאות מוגזמות?

הכבדים האלה היו אחד המעדנים הטעימים ביותר בהם נתקלתי. הם היו רכים ועסיסיים, שמנוניים ונפלאים. לא היה דבר בינם לבין המנה הרגילה של כבדים המוגשת במיטב המסעדות, מה גם שברוב המקומות בארץ כבר נמנעים מלהגיש כבד אווז, מאז עלו מחיריו בשל הפיכתו למוצר מיובא בלבד.
גם עופר חשב כמוני, ושנינו היינו מוכרחים להודות שהאוכל עלה על כל ציפיותינו, שהיו בסך הכל לאכול איזה שישליק ולעוף.

כשאנחנו רוכבים על כנפי ההתלהבות והגלוי וכבר מדמיינים איך נביא לכאן את החבר'ה, שייהנו גם הם מהתגלית, קיבלנו תה לקינוח. אלא שגם בתה חיכתה לנו הפתעה: פרח יסמין סגור כפקעת מצומצמת נפתח במשך שלוש דקות בתוך כד התה, עד שבסופן הגיע למלוא גודלו ופרח באדום ובלבן במרכז הכד. הריח- ריח היסמין, היה מאלף, ואני הייתי מאושרת. אין כמו לגלות מקום חבוי בדרך מקרה, מקום כזה שלא היינו מגלים בדרך אחרת. הדרך הזו הובילה אותנו אל דרך המשי.
דרך המשי
שהם 1, רמת גן
03-7511833