פיצה משפחתית

"סוף סוף הסיבה שלשמה התכנסנו – פיצות הגורמה, שהן מנת הדגל של המקום, ובראשן 'המתפלצנת'. הילדה טורפת את הפיצה כאילו ינקה כמהין עם חלב אמה...''. שפרה ואורלב צח מספרות על בילוי אמא-בת בפיצריית הגורמה כרמלה סופרנו

בחמש אחר הצהריים מגיעה הביתה השביעיסטית, מלאת התמרמרות על בית הספר – המורה להתעמלות שלא נתנה לה פטור מהשיעור, המורה להיסטוריה שכן הזיז את המבחן והמורה לתנ''ך שלא, ועוד כמה סעיפים מאגף ''בית ספר זה בלגן אחד גדול''. במצב כזה, דרך הפעולה היחידה היא שיתוף פעולה. ''תעזבי הכל'', אני אומרת, ''שיעורים, מבחנים – עזבי. בואי נלך להתפנק לנו''. ובאותה רוח של פרימת החוק והסדר אנחנו בוחרות כיעד את כרמלה סופרנו. העיצוב החמוד עם הכיסאות הצבעוניים קורץ לנו, וכך גם השמות היצירתיים של הפיצות, בהן ''הצנועה'', ''המרובעת'', ''הסגלגלה'', ''הסטלנית'' ו''השיקסע''.

דבר השותפה לעברה: ''בעיון בתפריט תפס מיד את עיני צירוף המילים המפתה 'בצל מקורמל' שהופיע בחלק מהמנות. בעייני רוחי ראיתי ממרח בצלים מתקתק ונימוח... אבל בתור פושעות מתחילות, לא יכולנו ללכת על כל הקופה ונאלצנו לעשות ויתורים. אבל אל דאגה. דבר נוסף תפס את עיניי, והיו אלה הפטריות שבתפריט, בעיקר כשמדובר על צירוף של פטריות יער וכמהין, שבא על פיצה בלי רוטב עגבניות, ועם גבינה מעל ולא מתחת. זה נשמע מסקרן - וכך גם שאר הפיצות בתפריט''.

לפני שנגיע אליהן אנחנו בוחרות להתרענן בסלט פרי העונה - עם אנדיב, שזיפים, אגוזים וגבינות גונגורזולה ורוקט. התרשמות הבת מפרק זה: ''אני דליתי את השזיפים והגבינה והשארתי את העלים לאמא. למרות זאת, כשנמאס לי לדוש עם מזלג בתוך הסלט, טעמתי בהיסוס את כל התערובת ונאלצתי להודות שהעלים היו טעימים ולא מאיימים. המנה הייתה פיקנטית בזכות הגבינה ועסיסית בזכות השזיפים. מסתבר שהמילה 'סלט' מתארת קשת רחבה יותר של שילובים מאשר עגבניות-מלפפונים-חסה''.

ועכשיו לעיקרית: בשבילי מנת השף, שהיום היא נתח סלמון צרוב, רך ועסיסי, המונח על מצע של פרוסות תפוחי אדמה ורטטוי ירקות. ובשבילה, סוף סוף הסיבה שלשמה התכנסנו – פיצות הגורמה, שהן מנת הדגל של המקום, ובראשן ''המתפלצנת'', שהיא, כאמור פיצה בלנקה, ללא רוטב עגבניות, עם כיסוי מיוחד במינו של מחית כמהין ופטריות יער, ועליהן זרויה כמות נדיבה של עלי רוקט ופרוסות דקיקות של גבינת פרמזן. הילדה טורפת את הפיצה כאילו ינקה כמהין עם חלב אמה. אפשר מילה? ''הפיצה באמת מצוינת. דקיקה ולא כבדה, לטוב ולרע - לא מפוצצת כזו שאחריה היא אפשר להכניס שום דבר לפה, ומצד שני לא משביעה במיוחד - עדינה דקיקה ונסיכית''.

אז אנחנו תרות אחר עוד משהו ממלא יותר, לפני שנגיע לקינוח. שורה צנועה בתחילת התפריט מבשרת על ''מרק היום'', והמלצרית החמודה שלנו מבשרת שהיום זהו מרק ארטישוק ירושלמי.יופי, זה המרק האהוב על שתינו. רק שאנחנו מכירות אותו, וגם מכינות בבית, את הגרסה הבהירה והעדינה, עם חיזוק של כרובית, תפוחי אדמה ושמנת מתוקה. ואילו כאן אנחנו מקבלות מרק סמיך מאוד, מנוקד באותה מחית כמהין שמעניקה לו טעם שכמוהו לא הכרנו. ואנחנו אומרות – זה פשע להחביא מרק נפלא שכזה! (אורלב: ''בהחלט פשע חמור. המרק מצוין ומחית הכמהין הוסיפה לו מאוד- הכמיהה שלי לכמהין לעולם לא דועכת'').

רק אחרי שניגבנו טוב-טוב את הצלחת אנחנו מתפנות לקינוחים: טירמיסו מענג בשבילי, וקרמבל פירות חם עם גלידת פיסטוק בשבילה. שניהם מושחתים על גבול הפלילי. אורלב:'' אמא התעקשה על הטירמיסו למורת רוחי. אינני מחובבי הקפה והמוקה, כך שאכן, הטירמיסו שהתגלגל לפי בדרך פלא כלשהי, לא היה לטעמי, אך לא הצלחתי להתאפק מלגנוב כפית ועוד כפית. חובבי הטירמיסו שביניכם בהחלט ייהנו.
קרמבל הפירות היה טעים ומתוק והגלידה איזנה יפה את הפירות החמים שצרבו את הלשון''.

ואף על פי ששתינו היינו שבעות וכבדות, את הצלחות ניקינו היטב, כי ידוע לכל שפושעים טובים לא משאירים ראיות.

כרמלה סופרנו
מנחם בגין 37, תל אביב.
03-5622121